מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק לד · פסוק כט
מטע לשם. נטיעה יפה והדורה להיות לשם תפארת בין העמים:
ולא יהיו וגו׳. ר״ל לא ימצאו עוד בארץ אנשים שבא עליהם כליון הרעב:
ולא ישאו. לא יסבלו עוד כלימה מן העובדי כוכבים כי לא יצטרכו עוד לבוא בארצו׳ העכו״ם בעבור הלחם לשאת חרפת׳ כדרך הבא במחסור בארץ נכריה: