אור ברסלב
מצודת דוד על יחזקאל פרק לא › פסוק טו

מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר

פרק לא · פסוק טו

פסוק יד

ביום רדתו. ביום שהורדתי את אשור אל בור הקבר האבלתי עליו האנשים והתהום שהיה רגיל להשקותו כסתי עליו שק להתאבל עליו והוא על דרך משל:

ואמנע. נהרות התהום שהיו משקות אותו מנעתי אותם לבל ימשכו הואיל ואין עוד צורך להם:

ויכלאו וגו׳. מי התהום נכלאו במקומם ולא יצאו עוד:

ואקדיר. עצי הלבנון נשחרו על מפלתו:

עליו עולפה. בעבור מפלתו נתעלפה כל אחת מהעצים לגודל החרדה ולפי שהמשילו לארז אמר שעצי הלבנון התאבלו עליו ורצה לומר כל שריו וגבוריו התאבלו על מפלתו:

תוכן העניינים

מצודת דוד על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה