מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק כח · פסוק יח
מרוב עוניך. שנתגאית ביותר:
בעול רכלתך. שעשקו כל הבאים ולא מחית בידם ובעבור זה חללת ובזית ארמונך כי תחרב מעתה:
ואוציא אש. ר״ל דברי הגאוה הבוער כאש אוציא אז מתוכך כי לא תוכל להתגאות עוד והאש ההיא תאכל אותך כי בזה העון תהיה נאבד מן העולם:
ואתנך לאפר. לפי שהמשיל האבדון לשרפת אש לכן אמר ואתנך לאפר ור״ל תהיה מושפל לעפר:
לעיני וגו׳. כולם יראו בבשתך: