מצודת דוד על יחזקאל· רבי דוד אלטשולר
פרק כה · פסוק ו
מחאך יד. בעבור שהכית כפך זה לזה בדרך שמחה:
ורקעך ברגל. בעטת ברגל בארץ כי אז נראה כאלו מרקע ומרדד הארץ וגם הוא ענין שמחה ועם כי אמר למעלה הכה בכפך ורקע ברגלך (לעיל ו) על ענין צער ואבל הנה יש דברים שעושים לאבלות ולשמחה ואין עניינם שוה וכמו שמביאים חלילים למת ולכלה:
ותשמח בכל שאטך בנפש. שמחת בכל הבזיון שלך שבזית בנפשך את אדמת ישראל: