אור ברסלב
מצודת דוד על יונה פרק ד › פסוק ח

מצודת דוד על יונה· רבי דוד אלטשולר

פרק ד · פסוק ח

פסוק ז

רוח קדים. היא העזה שברוחות וחמה ביותר ולא היה דבר עומד בפניה כי הוא ישב במזרח העיר:

חרישית. ר״ל משמיע שאון רב עד שהיה מחריש את האזנים:

ותך השמש. ר״ל השמש השליך ניצוציו על ראש יונה:

ויתעלף. בעבור חמימת הרוח וחום השמש:

וישאל את נפשו. שאל ובקש את נפשו להפרד ממנו למען ימות:

ויאמר. אמר אל נפשו טוב מותי מחיי וזהו על כי נחלה מאד מתוקף חמימות הרוח וניצוצי השמש וסבל יסורים הרבה:

תוכן העניינים

מצודת דוד על יונה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה