מצודת דוד על יונה· רבי דוד אלטשולר
פרק א · פסוק י
וייראו וגו׳. בשמעם שחטא לה׳ ואין א״כ מקום לפייס בממון לכן פחדו מאד:
מה זאת עשית. לא אמרו כשואלים אלא כמתמיהים כאומר איך עשית דבר כזה למרוד פי ה׳ ולברוח ממקום הנבואה ודוגמתו מה עשית ותגנוב את לבבי (בראשית ל״א:כ״ו) שהוא ענין תימה:
כי ידעו האנשים. היה נודע להם שהוא בורח מלפני ה׳ ממקום הנבואה:
כי הגיד להם. ר״ל ע״פ הדברים שאמר הבינו אמיתת הענין כאלו הגיד להם בפה מלא: