מצודת דוד על יהושע· רבי דוד אלטשולר
פרק כג
פסוק א
מימים רבים. מסוף ימים רבים:
פסוק ג
הגוים האלה. אשר כבר כבשתם:
פסוק ד
הפלתי וכו׳. רצה לומר, הפלתי הגורל להם וכו׳:
הנשארים. אשר עדיין לא כבשתם:
בנחלה. לחלקם בנחלה להשבטים:
מן הירדן. היושבים מן הירדן והלאה, כלפי המערב:
וכל הגוים וכו׳. גם הם חלקתים בגורל:
והים. מוסב על מן הירדן, לומר: מן הירדן ועד הים הגדול העומד במבוא השמש:
פסוק ה
יהדפם. את הנשארים:
פסוק ו
ימין ושמאל. הוא ענין מליצה, והושאל מההולך דרך ישר, שאין להטות ממנו לא לימין ולא לשמאל:
פסוק ז
לבלתי בוא בגוים. שלא תבואו לכללם להיות כמוהם:
ולא תשביעו. רצה לומר, את הזולת:
פסוק ט
ויורש. ובעבור זה גרש ה׳ וכו׳:
ואתם. רצה לומר, ואתם הלא ראיתם אשר לא עמד וכו׳:
פסוק י
איש אחד. כי אחד מכם היה רודף אלף:
פסוק יא
לנפשותיכם. בעבור קיום נפשותיכם:
פסוק יב
תשובו. מאחרי ה׳, ובאתם בהם לקחת מבנותיהם:
פסוק יג
והיו לכם. הגוים האלה:
ולשוטט. רצה לומר יכאיבו לכם כמכת השוט, וכקוץ המנקר העין:
פסוק יד
בדרך כל הארץ. בדרך אשר כל הבריות הולכים שם, ורצה לומר הנה אמות ככל בני אדם, ולא אראה בכל אשר יקרה אתכם לאחר זמן:
וידעתם וכו׳. רצה לומר, עתה דעו והבינו בכל לב ובכל נפש את הקורות, כי הלא לא נפל דבר מהדברים הטובים אשר דבר ה׳:
פסוק טו
והיה וכו׳. וכמו שהיה כל דבר הטוב, כן יהיה כל דבר הרע:
פסוק טז
בעברכם. כאשר תעברו את ברית ה׳ וכו׳: