מצודת דוד על יהושע· רבי דוד אלטשולר
פרק יא
פסוק ג
תחת חרמון. תחת הר חרמון:
בארץ המצפה. הר חרמון היה בארץ המצפה:
פסוק ח
משרפות מים. חריצים שמי הים נקווים בהם, והחמה שורפתן ונעשים מלח:
פסוק י
כי חצור וכו׳. ולזה פתח בה תחלה:
פסוק יג
על תלם. רצה לומר, בגבהם, שלא נפלו חומותיהם בעת הכבוש:
פסוק טז
ואת הר ישראל. אשר ישב בו ישראל אבינו, ונקרא על שמו:
פסוק יז
ההר החלק. שהיה נחלק לשנים, אחת הנה ואחת הנה:
העולה. אשר עולה עד שעיר:
פסוק כ
לבלתי היות להם תחנה. מן בני ישראל:
כי למען השמידם. כי חיזק לבבם למען השמידם:
פסוק כא
מן חברון. אף כי כלב הוריש הענקים מחברון ייחס הדבר אל יהושע, לפי שבימיו הוריש, וכל נצחון המלחמה יחשב אל המושל על הצבא:
פסוק כג
כמחלקותם. כפי המחלוקת האמורה למטה:
לשבטיהם. לכל שבט ושבט חלק לבד: