אור ברסלב

מצודת דוד על יהושע· רבי דוד אלטשולר

פרק א

פסוק א

ויהי. באה הוי״ו להוסיף ולחבר למה שהשלימה התורה בספור מיתת משה, ואמר שאחרי זה אמר ה׳ אל יהושע וכו׳:

פסוק ב

משה עבדי מת. רצה לומר, אילו היה עדיין חי, לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור:

ועתה. הואיל והוא מת, קום עבור וכו׳:

פסוק ג

בו. מוסב על תחלת המקרא, על כל מקום:

פסוק ד

מבוא השמש. שהוא ברוח מבוא השמש:

פסוק ה

לא יתיצב. רצה לומר לא יתגבר להיות נצב הקומה:

לא ארפך. לא אתן לך רפיון ממני:

פסוק ו

חזק ואמץ. בהנהגת העם כראוי:

פסוק ז

רק וגו׳. כי לולא זאת, לא תועיל כלום בהנהגת העם כראוי:

למען. בעבור שמירת התורה תשכיל:

פסוק ח

הזה. האמור במקרא שלפניו (פסוק ז) אשר צוך משה:

למען תשמור. כי כשימוש מפיך, פן תשכח מה:

כי אז. כשתשמור לעשות וגו׳, אז תצליח:

פסוק ט

צויתיך. אני מצוה לך חזק במלחמה מול האויב ואל תירא:

כי עמך ה׳ וגו׳. ולא אמר ׳כי עמך אני׳, אף שה׳ היה המדבר, ודוגמתו (שמואל א יב יא) וישלח כו׳ ואת שמואל, והמדבר היה שמואל:

פסוק יא

וצוו וכו׳. אף כי נאמר קודם שילוח המרגלים, מכל מקום על כרחך הצווי היה אחרי זה, כי ביום שהלכו המרגלים לנו ביריחו, ובהר התעכבו ג׳ ימים ובחזירתם לנו במקומם, וביום שאחריו לנו אצל הירדן, וממחרת עברו הירדן:

הכינו. עם כי עדיין אכלו את המן, מכל מקום היה בידם מפרי האדמה, ממה שהביאו להם תגרי הגוים, ואת זה צום להכין:

פסוק יג

זכור. עליכם לזכור:

מניח. נותן לכם מקום מנוחה, בתת לכם הארץ הזאת שבעבר הזה:

פסוק טו

עד אשר יניח. עד אשר יתן ה׳ מקום מנוחה גם להם:

וירשתם. רצה לומר, אז תאחזו בה מבלי מערער הואיל ותקיימו התנאי:

מזרח השמש. בעבר המזרחי:

פסוק יז

רק וכו׳. רצה לומר, לא נשמע אליך רק כשיהיה ה׳ עמך וכו׳, אבל לא בזולת זה:

פסוק יח

רק חזק. לענוש המורדים ולא למחול על כבודך:

תוכן העניינים

מצודת דוד על יהושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה