מצודת דוד על חגי· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק יב
הן ישא. הנה אם ישא איש בכנף בגדו בשר מובדל מפני הטומאה כשרץ ונבלה:
ונגע בכנפו. עם כנפו שהוא ראשון לטומאה נגע אל הלחם ונעשה א״כ שני:
ואל הנזיד. ר״ל הלחם נגע בנזיד ונעשה א״כ שלישי:
ואל היין. ר״ל הנזיד נגע ביין ונעשה א״כ רביעי:
ואל שמן. ר״ל או הנזיד נגע בשמן אבל יין הוא משקה ואינו מטמא אחרים מן התורה אף אם היה ראשון לטומאה:
ואל כל מאכל. ר״ל או הנזיד נגע במאכל אחר:
היקדש. בשאלה אמר להם אם הרביעי נעשה מובדל וטמא:
ויאמרו לא. ובאמת טעו כי בקדש גם הרביעי טמא: