מצודת דוד על זכריה· רבי דוד אלטשולר
פרק ד · פסוק יב
מה שתי שבלי הזתים. כי במראה ההיא ראה כאלו שתי ענפי זיתים נתלשו מעצמם ונפלו בתוך שני צנתרות של זהב ושם היו נדרכים מעצמם והם היו מריקים שמן צלול כזהב אל הגולה וקצר למעלה ופרשו כאן ושאל למה הי׳ הכל שנים שנים על מה מרמז השניות: