מצודת דוד על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק יד · פסוק ט
אפרים וגו׳. ר״ל כשיאמר אפרים מה לי עוד לפנות אל העבודת כוכבים הלא עתה טוב לי מאז:
אני עניתי. ר״ל אז אני אענה לו על כל מה שישאל ממני:
ואשורנו. אסתכל ואשגיח בו לתת לו די מחסוריו:
אני כברוש רענן. ר״ל כמו ברוש הלח והרטוב שכופפין ראשו אצל שרשיו כן אני שוכן מרום ואני משפיל עיני להשגיח בך וכל פרי הצלחתך נמצא לך ממני: