מצודת דוד על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק ב · פסוק טו
ופקדתי עליה. אזכיר עליה הימים אשר הקטירה לבעלים לשלם הגמול לפי רוב הימים:
ותעד. ומה שקשטה עצמה בקשוטיה והלכה אחר מאהביה ר״ל מה שעבדה והקטיר׳ למערכת השמים ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שמקשטת עצמה להתאהב על הנואפים:
ואותי שכחה. לא שמה על לבה לעבוד אותי: