מצודת דוד על הושע· רבי דוד אלטשולר
פרק א · פסוק ב
תחלת דבר ה׳ וגו׳. ר״ל תחילת דבורו של ה׳ בהושע היה זה שאמר ה׳ אל הושע לך קח לך וכו׳:
אשת זנונים. אשה שהורגלה בזנות וילדה ילדים בזנות שזהו מופת ואות שהיא זונה באמת וארז״ל לפי שהושע אמר להקב״ה על ישראל החליפם באומה אחרת לכן צוהו לקחת זונה למען הראות לו איך יקשה בעיניו לגרשה לרמז לו שקשה לפני המקום לשלח את ישראל מעל פניו:
כי זנה תזנה. ר״ל להיות לאות שאנשי הארץ זונים וסרים מה׳ ללכת אחרי אלהי עכו״ם כזונה ההולכת אחרי המנאפים: