אור ברסלב

מצודת דוד על דניאל· רבי דוד אלטשולר

פרק יא

פרק י

פסוק א

ואני. הוא דברי המלאך:

עמדי. עמדתי למחזיק ולמעוז למיכאל שרכם בדבר השאלה אשר שאל הוא ולא פירש מה היתה השאלה ואולי שאל שיקח כורש את המלוכה וישלח את ישראל לארצם והוא היה מתחזק עמו על זאת ולזה גם הוא התחזק עתה עמו על אלה:

פסוק ב

אמת. דבר המתקיים בבל ישונה:

שלשה מלכים. עם כורש המולך עתה כי הנבואה ההיא היתה בימי כורש כמ״ש בתחלת הענין בשנת שלש לכורש וכו׳ בימים ההם וכו׳ ואחר כורש מלך אחשורוש ואחריו דריוש בנו:

והרביעי. הוא דריוש בן אחשורוש שהוא רביעי לדריוש המדי שלקח המלוכה מבלשאצר והוא היה הראשון למלכי מדי ופרס:

מכל. ר״ל מכל מלכי פרס שלפניו:

וכחזקתו. וכאשר יתחזק מאוד בעושר רב:

יעיר הכל. יעורר כל בני ארצות ממשלתו להלחם עם מלכות יון:

פסוק ג

ועמד מלך גבור. הוא אלכסנדרוס מוקדון מלך יון:

ועשה כרצונו. כי יהרוג את דריוש ויכבוש את פרס:

פסוק ד

וכעמדו. כאשר יעמוד להתחזק ביותר:

תשבר מלכותו. ימות אלכסנדרוס:

ותחץ. והמלכות תחולק לד׳ מלכיות בארבעת הרוחות של ארצות ממשלת אלכסנדרוס והם רומא ומצרים וא״י ופרס כמ״ש למעלה:

ולא לאחריתו. המלכיות האלו לא יחולק לבניו ונקראים הבנים אחרית על כי המה נשארים אחר אביהם וכן ואחריתכם בסירות דונה (עמוס ד׳:ב׳):

ולא כמשלו וכו׳. המלכיות ההם לא ימשלו ממשל רב כממשלת אלכסנדרוס כי תנתש מלכותו. כי מלכות אלכסנדרוס תתחלק לד׳ מלכיות האמורים למעלה וגם למלכיות אחרים קטנים מלבד אלה ולזה לא יתחזקו ביותר להיות כמוהו:

פסוק ה

מלך הנגב. הוא המולך במצרים ור״ל שיתחזק הוא על בעל מלחמתו והוא מלך הצפון המפורש למטה בענין והוא המולך ברומא:

ומן שריו. כאלו אמר מן מלך הצפון ומן שריו אשר ילחמו עמו והוא מקרא קצר ויובן מעצמו:

ויחזק עליו. ר״ל בעת המלחמה יחזק עליו ואח״ז ימשול בו ולא ילך ממנו וזמן רב יהיה ממשלתו:

פסוק ו

ולקץ שנים. ולסוף שנים הרבה יתחברו יחד באהבה ושלום ר״ל יהיו חפצים להיות בשלום:

לעשות מישרים. לפשר בין אביה ובין מלך הצפון בדברי ריבותם:

ולא תעצור. אבל לא תוכל לעכב כח הזרוע למנוע מביניהם המיית שאון המלחמה והנצחון:

ולא יעמוד. אבל בפעם ההיא לא יעמוד מלך הנגב על עמדו להתחזק במלחמה כמו מאז:

וזרועו. אנשי זרועו ועוזריו גם הם לא יעמדו במלחמה ההיא:

ותנתן. ביד מלך הצפון:

היא. בת מלך הנגב:

ומביאיה. הם השרים שהביאו אותה והלכו עמה קודם המלחמה אל מלך הצפון לעשות מישרים:

והיולדה. הוא אביה מלך הנגב:

ומחזיקה בעתים. הם אצטגנינים המחזיקים אותה בהודעת פעולת העתים לפי מהלך הכוכבים:

פסוק ז

ועמד. ואח״ז יעמוד מן ענף הבא משרשיה על כנו של אביה ר״ל אחד מבני בת מלך הנגב ישב על כסא המלכות של אביה:

אל החיל. של מלך הצפון:

במעוז. בערי המבצר:

ועשה בהם. כחפצו:

והחזיק. יחזיק ויאחז בהם ויכבשם:

פסוק ח

אלהיהם. העבודת כוכבים:

והוא. מלך הנגב החדש שנים רבות יעמוד במלוכה יותר ממה שיעמוד מלך הצפון:

פסוק ט

ובא וגו׳. ר״ל שיבוא במעלת מלכות מלך הנגב אבי אמו להיות מלכותו גדולה כמו שהיה מלכות אבי אמו:

ושב אל אדמתו. אחר שיקנה כבוד נצחון המלחמה לא יעמוד בארץ הצפון כי ישוב אל אדמתו אל ארץ הנגב:

פסוק י

ובניו. בני מלך הצפון יתגרו מלחמה עם מלך הנגב:

ובא בוא. ויבוא ביאה וחוזר הוא על ההמון:

ושטף ועבר. יעבור במרוצה כשטף מים ע״פ ארץ הנגב:

וישוב. אח״ז ישוב ויתגרה מלחמה:

עד מעוזו. הוא מבצר עיר המלוכה:

פסוק יא

ויתמרמר. יתאכזר במרירות רב:

ונלחם עמו. וחוזר ומפרש עם מלך הצפון:

והעמיד. מלך הצפון:

בידו. ביד מלך הנגב:

פסוק יב

ונשא ההמון. מלך הנגב ישא ההמון לעצמו ויביאה בשבי ובזה ירום לבבו והפיל. עם שיפיל כמה רבאות מהמון של מלך הצפון עכ״ז לא יתחזק למשול בו:

פסוק יג

מן הראשון. יותר מן הראשון שנפל במלחמה:

ולקץ העתים שנים. לסוף זמן שנים מרובים:

יבוא בוא. יבוא ביאה בחיל גדול ובנכסים מרובים מכסף וזהב:

פסוק יד

רבים יעמדו. מלבד מלך הצפון יעמדו עוד רבים על מלך הנגב:

ובני פריצי עמך. ר״ל רשעי ישראל:

ינשאו. ירוממו א״ע להעמיד נבואה אבל יוכשלו כי ימותו ויאבדו בעבור זה והם השלוחים אשר ניבאו אז עליו שהוא המשיח האמיתי ועליו נבאו הנביאים והומתו בעבור זה:

פסוק טו

וישפוך סוללה. על מבצרי מלך הנגב:

וזרועות הנגב. אנשי זרועו ועוזריו ולא יעמדו במלחמה:

ועם מבחריו. ואף כי יהיו עמו במלחמה ההיא מבחורי גבוריו עמו אעפ״כ לא יהיה הכח בהם לעמוד ולהתחזק במלחמה:

פסוק טז

הבא אליו. מלך הצפון הבא על מלך הנגב יעשה בו כרצונו ואין מי יעמוד לפניו:

ויעמוד. יעמוד במלחמה על א״י:

וכלה בידו. ישחיתה בכחו והוא אנטיוכס מלך יון ולמלכות אחת תחשב עם רומא כי לאחר זמן לקח רומא את מלכות יון:

פסוק יז

וישם פניו. מלך הצפון והוא אטניוכס ישים מחשבתו לבוא בא״י בחוזק עם רב מכל אנשי מלכותו:

וישרים עמו. ומעם ישרים הם ישראל מקצת מהם יהיו בעזרתו והם רשעי ישראל אשר התחברו עמו:

ועשה. יעשה בא״י בחוזק עם כחפצו:

ובת הנשים. היא עדת ישראל הנקראה היפה בנשים (ש״ה ה):

יתן לו. ימסור למי שאסר את המלחמה והוא פוליפוס שר הצבא לו ימסור את עדת ישראל להשחיתה ולגזור עליהם גזירות:

ולא תעמוד. אבל גזרת הרעה ההיא לא תעמוד ולא תהיה לו עדת ישראל לעבדים וכאשר יאמר למטה:

פסוק יח

וישב. פניו אח״ז יחזור פניו ללכת למלחמה על איי הים וילכוד רבים מהם:

והשבית קצין. אח״ז ישבית שר העולם את חרפתו אשר חרף כלפי מעלה ויתן החרפה עליו כאשר יאמר למטה:

בלתי חרפתו. לבד גמול עונש החרוף ישיב לו גמול עונש יתר פשעיו יהיה שמור לו אחר המיתה:

פסוק יט

וישב פניו. אחר שילכוד איי הים יחזיר פניו ללכת אל מבצרי ארצו:

ונכשל. יוכשל בדרך מהלכו כי הוכה בשחין רע ונסרח בשרו ונפלו ממנו איברים איברים כמ״ש ביוסיפון:

ולא ימצא. עוד לא ימצא בעולם כי מת ואיננו:

פסוק כ

ועמד על כנו. על חזקו ובסיסו יעמוד מעביר מישראל נגישת והוא מלכות חשמונאי:

הדר מלכות. בהם יותן פאר מלכות כי יהיו מיקירי כהונה גבורים ומוצלחים:

ובימים אחדים. אבל במעט זמן ישבר ויחלש המלוכה ולא בעבור חרון אף מאומה אחרת ולא במלחמה עם אחר כ״א מהם ובהם כי האחים הורקנוס ואריסתובלוס יתקנאו זה בזה בדבר המלוכה ויביאו הרומים על עצמן למשול בהם כמ״ש ביוסיפון:

פסוק כא

ועמד על כנו. על חזקו ובסיסו יעמוד עם נבזה והוא כרך גדול וכו׳ שנאמר בו בזוי אתה מאד (עובדיה א׳:ב׳) כי אדום הוא כרך גדול כי בני אדום נתישבו בה ומשלו בתוכה כמ״ש למעלה:

ולא נתנו עליו וכו׳. לא נתנו מן השמים על כרך גדול הוד ופאר המלוכה ר״ל לא ניתן בהם גבורה להתגבר בכח ידם במלחמה כגבורים מעולם אנשי השם:

ובא בשלוה. אבל יבוא בדברי שלוה לרמות את כולם ויחזיק המלכות בעבור חלקלקות אמרים ודברי חנף כי עי״ז הכל חשבוהו לאוהב וגלו לו מצפוני לבם ובזה התחזק עליהם:

פסוק כב

וזרועות השטף. אנשי הזרוע שהיו שוטפי׳ העובדי כוכבי׳ ומשחיתי׳ אותם והם המון בני יון סופם יהיו נשטפים מלפני רומא ויהיו שבורים ונשחתים וגם נגיד הברית יהיה נשטף מלפני רומא והוא מלך ישראל אשר כרת עמו הברית ולבסוף חילל הברית ושטפו:

פסוק כג

ומן התחברות אליו. מן העת אשר התחבר אל מלך ישראל בכריתת ברית היה עושה עמו מעשה מרמה:

ועלה ועצם. היה עולה למלחמה על העובדי כוכבים אשר סביבות ירושלים ונתחזק עליהם במעט עובדי כוכבים אשר הביא מבני עמו כי במרמה פיתה את מלך ישראל לעזרו במלחמה עם אנשיו כמ״ש ביוסיפון:

פסוק כד

בשלוה. במרמה בא בדברי שלוה ונכנס במשמני המדינה ר״ל במקום הזהב והכסף למען ירגל אותה ולא היו נשמרים ממנו על כי בא בדברי שלוה:

ועשה וגו׳. ושם עשה מעשים אשר לא עשו אבותיו וכו׳ וחוזר ומפרש מה הם המעשים ואמר ביזה ושלל וגו׳ ר״ל שהיה מבזבז שם ומפזר ממון רב אשר לא בזבז אדם מעולם כי כדי לרמוז לבל ירגישו בו שבא לרגל בזבז שם הבזה והשלל שלקח מן העובדי כוכבים במלחמה להראות אשר כביר מצאה ידו ואין כסף וזהב נחשב לו למאומה:

ועל מבצרים יחשב. אבל באמת יחשב הוא במחשבותיו ללכד את המבצרים ההם אשר שם הזהב ולרגל בא:

ועד עת. מחשבתו שמורה אצלו עד בוא העת אשר יהיה לאל ידו לכבשם:

פסוק כה

ויער. והוא יעורר כחו ויאמץ לבבו ללכת למלחמה בחיל גדול על מלך הנגב וגם הוא יתגרה למולו ללכת עמו למלחמה בחיל גדול:

ולא יעמוד. אבל מלך הנגב לא יתחזק במלחמה כי אנשי רומאים מלך הצפון יחשבו מחשבות על מלך הנגב לשחד שרי צבאו למען יבגדו במלכם ולא ילחמו בגבורה:

פסוק כו

ואוכלי פת בגו. ר״ל שריו אוכלי שלחן המלך הם ישברו אותו כי ילחמו במרמה להיות נמסרים ביד מלך הצפון:

וחילו ישטוף. החיל של מלך הנגב ישטוף מלך הצפון ונפלו מהם חללים רבים כי מלך הצפון יהרוג בהם:

פסוק כז

ושניהם המלכים. מלך הצפון ומלך הנגב:

לבבם למרע. יהיה לבבם לעשות רעה לישראל:

ועל שלחן אחד. בהיותם מסובים לאכול ידברו כזב ר״ל ידברו לאבד את ישראל והמלאך קוראו כזב על כי לא נתקיימה עצתם:

ולא תצלח. עצתם זאת לא תצלח:

כי עוד קץ למועד. כי יש עוד זמן על קץ המיועד להם כי עדיין לא נתמלאה הסאה ולא בא קצם להיות נאבדים:

פסוק כח

וישב. מלך הצפון ישוב לארצו ברכוש גדול אשר שלל ממלך הנגב:

ולבבו. מחשבת לבבו יהיה על כריתת הברית אשר כרת עם ישראל עם קודש ר״ל בלבבו יחשב להפר הברית:

ועשה. כאשר חשב כן יעשה ויפר הברית ונלחם בם ואח״ז יחזור לארצו:

פסוק כט

למועד. לזמן הזה בשנה האחרת ישוב לבוא בארץ הנגב להלחם בה:

ולא תהיה וכו׳. אבל לא תהיה דרכו מצלחת כמו שהיתה בראשונה ר״ל בשנה שלפניה שנאמר בה למעלה וישב ארצו ברכוש גדול:

וכאחרונה. ולא כמלחמה האחרונה אשר תהיה לאחר המלחמה ההיא והיא המלחמה האמורה למטה ובעת קץ יתנגח וכו׳ ונאמר בה וארץ מצרים לא תהיה לפליטה:

פסוק ל

ובאו בו. בארץ הנגב יבאו אנשי רומא באניות גדולות אבל יהיה נכאה ונשבר ולא יצליח:

ושב וזעם. ויחזור ויכעס על הברית שכרת עם ישראל עם קודש ויהיה חפצו בהפרת הברית:

ועשה. יקבץ עם רב להלחם בהם ושב ויבן ויחזור ויתן לב להתבונן על אשר עזבו ישראל את ברית קודש היא התורה הקדושה הנתונה בברית ועי״ז יערב לבו לגשת עליהם למלחמה ולהפר הברית כמ״ש ביוסיפון:

פסוק לא

וזרועים. אנשי מלחמה בעלי זרוע מבני רומא יתחזקו ויחללו את המקדש אשר הוא המעוז והחוזק של ישראל ר״ל ישרפו המקדש באש:

והסירו התמיד. יבטלו הקרבת התמיד ע״י חורבן הבית:

ונתנו השקוץ משומם. במקום המקדש יעמדו צורת עכו״ם המשוקץ הנאלם ומושתק כאבן דומם:

פסוק לב

ומרשיעי ברית. את מי מישראל אשר ירשיע לעזוב ברית ה׳ אותו יחניף בחלקלקות אמרים:

ועם יודעי אלהיו. אבל עכ״ז כללות העם היודעים את ה׳ יחזיקו בדברי הברית ויעשו אותם ולא יפנו אל מול החנופה וחלקלקות האמרים:

פסוק לג

ומשכילי עם. החכמים שבהם:

יבינו לרבים. ללמדם דברי הברית:

ונכשלו. המשכילים ההם יוכשלו לפול בחרב ובלהבות אש וכו׳ משך זמן ימים רבים:

פסוק לד

ובהכשלם. ובעת הכשלם יהיו נעזרים מה׳ עזר מעט ולא יהיו כלים ביד האויב:

ונלוו. אבל רבים מישראל יצאו מן הדת להתחבר עליהם בעבור חלקלקות אמריהם:

פסוק לה

ומן המשכילים. ואז רבים מן החכמים יכשלו בחשבון בעת ישכילו לצרוף בחשבון זמן הגאולה ולדעת ברור הדבר ולבון חשבונו ר״ל יהיו תועים מדרך האמת בחשבון הגאולה:

עד עת קץ. ר״ל וכן מאז בכל דור ודור עד עת הקץ רבים יחשבו ויטעו בה אבל בעת הקץ יופקחו עיני כל להבין רמזי זמן הגאולה:

כי עוד למועד. כי עוד זמן רב למועד הגאולה ונטיית דעת המחשבים היא לזמן קרוב כי השכל נוטה אחר התאוה והם יתאוו לקרב ולא לרחק ולזה יטעו בחשבון:

פסוק לו

ועשה. חוזר לדבריו הראשונים ואמר שמלך טיטוס יעשה בכל דבר כרצונו באין מוחה:

על כל אל. על כל חוזק ובעל כח:

ועל אל אלים. על האל המושל על כל החזקים ידבר דברים נפלאים ר״ל דברי חרוף אשר לא אמר מי מעולם:

והצליח. ועכ״ז יצליח עד אשר יכלה זעמו של מקום מעל ישראל:

כי נחרצה נעשתה. כאשר יהיה נעשתה הכריתה העצומה אז ימורק העון ויכלה הזעם ולא יצליח עוד:

פסוק לז

ועל אלהי וגו׳. לא יתן לב להתבונן לעבוד את אלהי אבותיו אשר עבדו מאז לכוכב צדק:

ועל חמדת נשים. ר״ל לא יבין על מעלת ישראל הנקראת היפה בנשים (ש״ה ה):

תוכן העניינים

מצודת דוד על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה