מצודת דוד על דניאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ט · פסוק ז
לך. עמך הצדקה במה שנשאר בנו שארית:
ולנו בושת הפנים. מה שאנו בגולה בושים וחפורים כאשר אנחנו היום הבושת תחשב לנו ולא למקום ב״ה כי לא קצרה ידו מפדות אבל עוננו גורמים:
לאיש יהודה וכו׳. לכולם תחשב בושת הפנים:
הקרובים. אשר לא גלו למרחוק:
במעלם. בעבור מעלם: