מצודת דוד על דניאל· רבי דוד אלטשולר
פרק ז · פסוק ז
באתר. אחר זה רואה הייתי במראה שינת הלילה והנה עולה חיה הרביעי׳ נוראה ובעלת אימה ולה חוזק יתירה ומרובה ולה שינים של ברזל והמה גדולות ואכלה ושחקה הדק והנשאר רמסה ודרכה ברגלה:
והיא משניה. היתה משונה מן כל החיות אשר עלו לפניה ועל כי לא מצא לה דמיון בכל החיות שבעולם לזה לא אמר למה היתה דומה כמו שאמר בשלש הראשונות ואך אמר שהיתה משונה מהן:
וקרנין. והיה לה עשר קרנות בראשה: