אור ברסלב

מצודת דוד על דברי הימים ב· רבי דוד אלטשולר

פרק כא

פרק כ

פסוק ד

ויהרוג וכו׳. לבל יהיו מערערים על המלוכה:

משרי ישראל. אותם שהיו ידם עם אחיו:

פסוק ז

ולא אבה ה׳ להשחית. אף שהיו ראוים להשחתה:

ניר. כמו נר ור״ל מלוכה כי המלך משפיע ומאיר כנר:

פסוק ח

וימליכו. כי עד הנה היה עליהם נציב מלך מתחת יד מלכי יהודה:

פסוק ט

ויעברו. אל ארץ אדום:

ויהי קם לילה. כי לא עצר כח ללחום עמהם ביום בפומבי:

הסובב אליו. הסמוך אליו ולא עצר כח ללכת בעומק המלחמה:

פסוק י

אז. בעת ההיא פשעה גם לבנה וידמה שהיתה מארץ יהודה סמוכה לאדום ופשעה גם היא במלך יהודה:

כי עזב את ה׳. ובא עליו מצד העונש:

פסוק יא

עשה במות. לע״ג:

ויזן. הסיתם לזנות אחר הע״ג:

וידח. הדיחם מעבודת ה׳:

פסוק יב

מכתב. אגרת כתובה ועם שהיתה אחר שעלה בסערה השמים כי נגלה לאחד מהנביאים ושם הדברים האלה בפיו וצוהו לכתבו בספר ולהביא אליו:

לאמר. ובזה נאמר בה כה אמר ה׳ וכו׳:

פסוק יג

כהזנות וכו׳. כמו שזנו הם אחר הע״ג:

פסוק טו

ואתה בחליים. ואתה תהיה בחליים רבים:

ימים על ימים. בכל יום ויום:

פסוק טז

על יד. הסמוכים לארץ כוש:

פסוק יז

ויבקעו. בקעו חומת העיר ועלו בה:

יהואחז. הוא אחזיהו בהפוך אותיות:

פסוק יח

לחלי לאין מרפא. חולי אנושה עד לא מצאה רפואה אף לפי שעה:

פסוק יט

ויהי לימים מימים. החולי ההוא הי׳ לו מתחלת השנה עד סופה מבלי הפסק:

וכעת. וכאשר בא עת יציאת הקץ של שתי שנים עם חליו במכאוב החולי יצאו מעיו אל החוץ מכל וכל:

בתחלואים רעים. אחר שעבר עליו תחלואים רעים מת:

ולא עשו וכו׳. לשרוף עליו מטתו וכלי תשמישו כדרך ששורפין על המלכים:

פסוק כ

וילך. הלך מן העולם בלא חמדה כי כל ימי חייו לא היה לו קורת רוח למלאות חמדתו כי היה מעונה ומדוכא:

תוכן העניינים

מצודת דוד על דברי הימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה