מצודת דוד על דברי הימים א· רבי דוד אלטשולר
פרק כא · פסוק ח
הדבר הזה. למנותם בלא כופד נפש:
העבר נא וכו׳. ר״ל לא ימותו לשחת וא״כ ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יהיה הנגף:
כי נסכלתי מאד. ר״ל הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם שימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון: