מצודת דוד על דברי הימים א· רבי דוד אלטשולר
פרק כ
פסוק א
תשובת השנה. ר״ל בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמ״ש למעלה:
פסוק ב
ותהי על ראש דויד. למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך יסבול על ראשו משא של ככר:
פסוק ה
ועץ חניתו. הוא בית יד החנית:
פסוק ו
איש מדה. בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות (במדבר י״ג):
שש ושש. לכ״א היו שש ולשלא נחשוב שבשתי ידיו וכן בשתי רגליו היו שש ג׳ לכ״א לזה אמר עשרים וארבע:
פסוק ז
ויחרף. חרפם בדברים: