מצודת דוד על דברי הימים א· רבי דוד אלטשולר
פרק ז
פסוק א
ולבני יששכר. ר״ל זהו היחוס של בני יששכר:
פסוק ב
ראשים. הם היו ראשים לבית אבותם:
לתולע. לבני תולע נולדו גבורי חיל לכל תולדותם ועלו מספרם בימי דוד וכו׳:
פסוק ג
חמשה וכו׳. כל החמשה היו ראשים האב וארבעת בניו:
פסוק ד
ועליהם. ועמהם מתולדותם ומבית אבותם אנשי גדודים הראוים לצאת בצבא מלחמה היו ל״ו אלף כי הרבו נשים ועי״ז הרבו בנים:
פסוק ה
לכל משפחות. את כל המשפחות:
התיחשם לכל. לכולם היו ספרי יחוסם:
פסוק ו
בנימין. זהו היחוס מבני בנימין:
פסוק ז
והתיחשם עשרים וכו׳. למספר הזה היה ספרי יחוסם:
פסוק ט
והתיחשם וכו׳. ר״ל ראשי האבות היו להם ספרי יחוסם לתולדותם ועמהם גבורי חיל למספר עשרים אלף ומאתים:
פסוק יא
לראשי האבות. ר״ל המה היו לראשי האבות מגבורי חילים שבעה עשר וכו׳:
פסוק יב
בני עיר. היו בני עיר והוא עירי בן בלע הנזכר למעלה:
בני אחר. אחר הוא שם איש והוא אחד מהנזכרים ושתי שמות היו לו:
פסוק יג
בני בלהה. היא אשת יעקב:
פסוק יד
אשריאל. לא היה בנו ממש כי היה בן גלעד בן מכיר בן מנשה כמ״ש בתורה אבל בני בנים נקראו בנים:
אשר ילדה. אשה הראויה מבנות ישראל:
הארמיה. מבנות ארם:
פסוק טו
לחפים ולשפים. רצה לומר אחות לחפים ולשפים:
ושם אחותו. של כ״א מן האחים:
ושם השני. הוא חוזר על אשריאל האמור במקרא שלפניו ור״ל שהיה שני לסדר הדורות כי צלפחד היה בן חפר אחיו וזכר רק את החשובים שבהם:
פסוק טז
ובניו. חוזר על פרש:
פסוק יז
אלה בני גלעד. מוסב על אשריאל וצלפחד לומר שלא היו בני מנשה ממש כי אם מזרעו ומגלע׳ באו אשריאל היה בנו וצלפחד בן בנו:
פסוק יח
ואחותו. אחות גלעד שהיתה מולכת ומושלת כקצת הארץ אשר לגלעד:
פסוק כ
וברד בנו וכו׳. מוסב על אפרים שכולם היו בניו ולא בניו ממש כ״א בני בנים לבד משותלח היה בנו ממש:
פסוק כא
הנולדים בארץ. כאומר לפי שהמה היו מילידי הארץ ההיא וידעו מוצא הארץ ומבואה לא כן בני אפרים כי נולדו בארץ אחרת ולזה התגברו עליהם בני גת ותפשום והרגום על אשר ירדו לקחת את המקנה של אנשי גת:
פסוק כב
ויתאבל אפרים. הדבר נעשה עוד אפרים חי:
אחיו. אוהביו ומיודעיו ור״ל עם שאחיו נחמו אותו לא קבל מהם תנחומין והתאבל ימים רבים:
פסוק כג
כי ברעה. ר״ל כי נולד בעת רעה היתה בביתו עודו מתאבל:
פסוק כד
ובתו שארה. ר״ל ושם בתו שארה:
אזן שארה. אולי היה עיר אחרת ושמה אזן ולזה נקראה אזן שארה על שמה:
פסוק כה
ורפח בנו. חוזר על בריעה לומר שרפח היה בנו:
ורשף ותלח בנו. כ״א היה בנו של רפח:
ותחן בנו. הוא חוזר על תלח הסמוך:
פסוק כז
יהושע בנו. הוא יהושע בן נון הידוע:
פסוק כח
ואחוזתם ומושבותם. ענינם אחד והוא כפל בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):
ולמזרח נערן ולמערב. מעבר נערן המזרחי והמערבי גזר וכו׳:
פסוק כט
ועל ידי. גם ישבו סמוך למקומות נחלת מנשה שהם בית שאן וכו׳ שהיו מנחלת מנשה כמ״ש ביהושע:
באלה וכו׳. בני אפרים ישבו בבית אל וכו׳ ובני מנשה בבית שאן וכו׳:
פסוק לד
אחי. כן שמו:
פסוק לה
ובן הלם. כמו ובני הלם:
אחיו. הלם זה היה אחיו של כ״א מן הנזכרים במקרא שלמעלה:
פסוק לח
ובני יתר. הוא יתרן:
פסוק לט
ובני עלא. אולי הוא מהנזכרים והיה נקרא בשתי השמות:
פסוק מ
ברורים. נבחרים מכל בני השבט:
ראשי הנשיאים. הם היו לראשים על נשיאי השבט:
והתיחשם. הידועים ביחוסם מבני אשר היוצאים בצבא מלחמה היה מספרם כ״ו אלף אנשים חשובים: