מצודת דוד על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק מב · פסוק יא
וכל יודעיו לפנים. אוהביו ומכיריו אשר היו לו לפנים טרם בוא עליו היסורין כי בעת שהיה מיוסר חדלו ממנו אוהב וריע כמ״ש ויודעי אך זרו ממני וכו׳ (לעיל יט):
ויאכלו. לשמוח עמו בעת שב שבותו:
לחם. כל סעודה קרויה ע״ש הלחם:
וינדו לו. היו מנידים עליו בראשם כדרך שמנחמין את האדם אחר שניצל מצרתו:
וינחמו אותו. בדברי תנחומין:
איש. כל איש ואיש נתן לו לדורון קשיטה וכו׳ והוא ענין הראות חיבה יתירה: