מצודת דוד על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק כד · פסוק יב
מעיר. מן העיר יאנחו אנשים מגודל חמסם ובשדה תשוע כל נפש מהחללים אשר רצחו:
ואלוה וגו׳. כאומר ואיך א״כ תאמרו כל מעשה אלוה המה במשפט ולא ישים דבר תפלה שאין לו טעם ומדוע יאריך אף לרשע כזה אשר יאבד הרבה מן האנשים בחרב וברעב הלא מוטב לאבד נפש אחת להעמיד כל הנפשות האלה: