מצודת דוד על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק כ · פסוק כו
כל חשך. כל מיני חשכת הצרות טמונים ושמורים לכלות מצפוני גנזיו:
תאכלהו. תשרפהו אש אשר לא נופח במפוח להבעירה ביותר כי בהיות כן לא תצא נפשו מהר ויהיה מעונה זמן רב:
ירע. ישבר וירוצץ הנשאר באהלו והם אשתו ובניו: