מצודת דוד על איוב· רבי דוד אלטשולר
פרק ה · פסוק ב
כי לאויל. לשוטה כמותך יהרוג הכעס אשר יכעוס בבוא הרעה כי בעבור זה לא ימצא מלמד זכות ומשיב דבר:
ופותה. הנפתה בלבו אחר תאוות הצלחות המדומות תמית הקנאה אשר יתקנא בהצלחות הרשעים ומרבה להתרעם על ה׳ כי מאבד עולמו באין מליץ יושר: