אור ברסלב
מפתח ענייני התנך ספר מלכים › מלכים א

מפתח ענייני התנך· רבי משה ליב לעחוויצקי

ספר מלכים · מלכים א

ספר מלכים

מלכים א' (דה"י א') כ"ב פרקים.

א.

אבישג השונמית היתה סוכנת דוד בימי זקנתו, דוד מלך ארבעים שנה, על יהודה שבע שנים, ובירושלים על כל ישראל שלשים ושלש שנה, את שלמה בנו צוה למלך אחריו, אדוניה התנשא לאמר: אני אמלוך, אך לא קמה מחשבתו כי בין כה נמשח שלמה למלך, על ידי צדוק הכהן ויונתן הנביא, יואב ואביתר היו בקשר עם אדוניה.

ב.

דוד צוה לפני מותו לשלמה בנו ללכת בדרכי ה', לבנות הבית, לקחת נקם מיואב, ושמעי, ולעשות חסד עם ברזלי, יואב נהרג בקרנות המזבח במצות שלמה ע"י בניהו בן יהוידע, והוא נמנה על הצבא, שלמה גזר על שמעי בן גרא שלא לצאת מקיר העיר וחוצה, ויהי היום ויצא שמעי גתה לבקש עבדיו אשר ברחו ויודע הדבר למלך וימיתהו על ידי בניהו במצות המלך, שלמה גרש את אביתר מהיות כהן לה' ויצו עליו ללכת ענתות על שדהו, אדוניהו העיז לשאול על ידי בת שבע אם שלמה, את אבישג השונמית לאשה. וירא בזה כי חלק לו במלוכה, ונהרג במצות שלמה.

ג.

שלמה נשא את בת פרעה לאשה, בגבעון נראה ה' אל שלמה, ושאל מאתו חכמה לשפוט עמו.

ממשפט שתי הנשים נודעה חכמת שלמה. מה עשה טוב לעמו, בנה הבית לה' ובימיו ישב ישראל בטח ושאנן מפחד אויב, איש תחת גפנו ותאנתו.

ד.

שלמה הפקיד שנים עשר נציבים על ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה לכל אחד לכלכל.

ה.

שלמה היה מושל בכל הממלכות, סעודות שלמה בשעתו ע"י הנציבים, היה חכם מכל אדם ובאו מכל העמים לשמוע חכמתו, המלך שלמה בקש מחירם מלך צור לצות על עבדיו לכרות לו ארזים מן לבנון לבנות בית לה' וימלא חירם את בקשתו ונתן לו עצי ארזים וברושים כל חפצו.

ו.

בשמנים וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש אייר נבנה הבית לה' בשנה הרביעית למלך שלמה יסד הבית, ובשנה האחת עשרה בחדש חשון כלה הבית ונבנה שבע שנים, ויפארנו בכל פאר, הבית ששים אמה ארכו ועשרים אמה קומתו.

ז.

את ביתו בנה שלש עשרה שנה ויבן את בית יער הלבנון ואת העמודים ואת ים הנחושת הכל ע"י חירם בן אשה אלמנה ממטה נפתלי ואת עשר המכונות נחשת, ואת הכיורות עשרה נחשת ואת כל הכלים אשר בבית ה'.

ח.

המלך שלמה הקהל את ישראל בחדש ניסן ויעלו את ארון ה' ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אל בית ה' והענן מלא את בית ה' ויברך המלך את כל קהל ישראל, ויעמד לפני מזבח ה' ויתפלל בפרישת כפים ויזבח זבח שלמים לה' וקדש את תוך החצר ויעש שלמה את החג שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום וביום השמיני שלח את העם.

ט.

בגבעון נראה ה' אל שלמה שנית ויאמר לו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך, ואתה אם תלך לפני בתם לבב והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם והבית הזה יהיה עליון כל זמן שלא יחטאו לפני.

שלמה נתן לחירם מלך צור עשרים עיר בארץ הגליל, וחירם נתן לשלמה מאה ועשרים ככר זהב, פרעה נתן שלחים [נדוניא] לבתו [אשת שלמה] את [העיר] גזר, כל העם אשר לא מבני ישראל היו למס עובד ובני ישראל היו אנשי המלחמה, עבדי חירם עם עבדי שלמה באו האניות אופירה ויקחו משם ארבע מאות ועשרים ככר זהב ויבאו אל המלך שלמה.

י.

מלכת שבא נסה את שלמה בחידות הביאה לו בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה, כל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת, שש מאות וששים ושש ככר זהב, המלך שלמה עשה כסא שן גדול מצופה זהב מופז שש מעלות לכסא וראש עגול אחריו וידות מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עומדים אצל חידות ושנים עשר אריות עומדים על שש המעלות מזה ומזה, ויהי לו אלף וארבע מאות ככר ושנים אלף פרשים.

יא.

לשלמה היו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות ואת בת פרעה, ולעת זקנתו הטו את לבבו.

הדד האדומי, רזון בן אלידע מדמשק, וירבעם בן נבט, אלו היו לשטן לשלמה באחרית ימיו.

ירבעם הרים יד במלך שלמה. יען בנה את המלוא, סגר פרץ עיר דוד אביו, והאיש ירבעם גבור חיל ועושה מלאכה ויפקידהו שלמה לכל סבל בית יוסף, בעת ההיא יצא ירבעם מירושלים וימצאהו אחיה השילני הנביא והוא מתכסה בשמלה חדשה ויקרעה לשנים עשר קרעים ויתן לירבעם עשרה לאמור: נתתי לך עשרת השבטים, וברח ירבעם מפני חמת שלמה אל שישק מלך מצרים וישב משם במות שלמה, ארבעים שנה מלך שלמה, מיציאת מצרים עד בנין הבית ארבע מאות שנה.

יב.

אחרי מות שלמה היתה חלוק השבטים כל ישראל נקרע מעל יהודה וימליכו עליהם מלכים לבדם ויהודה ובנימין המליכו עליהם מלכים מבני דוד. שם ערי הבירה למלכי שניהם למלכי יהודה ירושלים, למלכי ישראל תרצה, שומרון, ויזראל.

מלכי ישראל.

המלך הראשון לעשרת השבטים ירבעם בן נבט משבט אפרים. אחיה השלני משח את ירבעם.

ירבעם העמיד עגלים בדן ובבית אל למען לא ילך העם לזבוח לירושלים ולא תסב המלוכה לבית דוד.

מלכי יהודה

רחבעם בן שלמה מלך על יהודה אחרי שלמה אביו ושם אמו נעמה העמונית, בני ישראל באו לשכם להמליך את רחבעם ושאלו מרחבעם להקל מעליהם עלם הקשה, והוא לא שמע לקול עצת הזקנים אשר יעצוהו למלא חפץ העם וימלא אחר עצת הילדים להכביד עליהם אכפו כי מאת ה' היתה נסבה לחלק ממלכת ישראל.

רחבעם ענה להעם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים האות כי מרדו בו בני ישראל כי הרגו את אדונירם אשר על המס, שמעיה איש האלהים הניא את רחבעם מלצאת על ישראל למלחמה. ירבעם בן נבט מלך על ישראל בימי רחבעם שבע עשרה שנה ולא הלך בדרכי דוד.

יג.

מלכי ישראל

הנביא מיהודה נבא על ירבעם הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח על המזבח כהני הבמות, ירבעם בקראו תפשוהו יבשה ידו, והמזבח נקרע וישפך הדשן ויבקש המלך מהנביא ויתפלל ותשב יד המלך כבראשונה.

אחרית הנביא מיהודה בשובו מדרכו מצאו אריה וימיתהו, על אשר לא שמע בקול ה' שלא לאכול לחם ולא לשתות לשתות מים במקום ההוא.

יד.

מלכי יהודה

בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים ויקח אוצרות בית ה' ובית המלך, וגם את מגיני הזהב אשר עשה שלמה ויעש לו מגיני נחשת תחתם שמעיה הנביא הטיף מוסר לרחבעם ושרי יהודה במלחמה זו.

אביה בנו מלך תחתיו שלש שנים ושם אמו מכיהו בת אריאל, וילך בכל חטאת אביו ולא הלך בדרכות דוד, ירבעם מלך על ישראל בימיו ומלחמה היה ביניהם כל הימים. לאביה היו ארבע מאות אלף איש בחור ולירבעם שמונה מאות אלף וירבעם נגף מפני אביה, ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש. (דה"ב).

מלכי ישראל

שם הבן אשר חלה לירבעם וימת אביה, אשת ירבעם שאלה מאחיה מה יהיה לנער וענה לה חזות קשה הגיד לה כי יכרת בית ירבעם על אשר חטא והחטיא את ישראל וזה לבדו יבא לירבעם אל קבר.

רחבעם ואביה בנו מלכו על יהודה בימיו ומלחמה היתה לו עמהם כל הימים.

ירבעם מלך עשרים ושנים שנה וימלך נדב בנו שנתים ימים.

טו.

מלכי יהודה

אסא בנו מלך תחתיו ושם אמו מעכה בת אבישלום, עליו עלה למלחמה זרח הכושי בחיל רב וינגף ה' את הכושים עזריהו בן עודד נבא לו נצחונו עזריהו הנביא העיר וחזק אז את לב בני יהודה ומלכם לעבוד ה' ועפ"י עצתו התחזק אסא ויבער השקוצים מכל ערי יהודה ובנימין ומן הערים אשר לכד מאפרים בעת ההיא נפלו עליו מאפרים ומנשה ומשמעון בראותם כי ה' אלהיו עמו (דה"ב).

ונלחם אסא את בעשא מלך ישראל אשר בנה את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא, וקרא לעזר לו את בן הדד מלך ארם וקרא תגר על זה חנני הרואה ונתנו אסא בית המהפכת, ובכלל נהפך לבו ויהי לאיש אחר לרצץ העם.

בשנה האחרונה קרה לו: חלה את רגלו ולא דרש בה' כי אם ברופאים בימיו מלך על ישראל, נדב, בעשא, זמרי, עמרי, אחאב, ומלך ארבע עשרה שנה ויעש הישר בעיני ה'. יהושפט בנו מלך אחריו ושם אמו עזובה בת שלחי טוב עשה יהושפט לעמו שלח כהנים ולוים בערי יהודה ועמהם ספר תורה ללמד לעם חק ומשפט, גם העמיד שופטים בארץ ויגבה לבו בדרכי ה' (דה"ב).

מלכי ישראל

בעשא לבית יששכר קשר על נדב קשר ויכהו בגבתון וימיתהו וימלוך תחתיו. ומכל בית ירבעם לא השאיר שריד, כדבר ה׳ אשר דבר ביד אחיה השלני.

בעשא מלך בתרצה עשרים וארבע שנה וילך בדרך ירבעם, ומלחמה היתה ביניהם עם אסא מלך ישראל, כל ימיהם.

טז.

מלכי יהודה

אחאב מלך ישראל היה בימי יהושפט ויחיו בשלום ויתחתן לו, ויתחבר עמו לצאת למלחמה על ארם ברמות גלעד אחרית המלחמה ההיא אחאב נהרג ויהושפט נצל בחסדי ה'.

יהוא בן חנני החוזה קרא תגר על התחברו לאחאב באמרו הלרשע לעזר ולשנאי ה' תאהב.

מואב ועמון, עלו על יהושפט למלחמה ויתפלל אל ה' ויקרא צום ויהי בהחלם ברנה ותחלה נגפו שונאיהם ותהי חרב איש ברעהו, ויהושפט לקח שלל רב, וימים שלשה בזזו את השלל כי רב הוא.

יחזיאל בן זכריהו הלוי מבני יוסף אשר נחה עליו רוח ה' בעמדו בתוך הקהל חזק את העם למלחמה (דה"ב).

יהושפט התחבר עם אחזיהו בן אחאב לעשות אניות ללכת תרשישה ותשברנה האניות בדרך.

אמר אליעזר ממרשה על זה בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך, מלך על יהודה עשרים וחמשה שנה, וילך בדרכי דוד ובדרכי אביו הראשונים.

יהורם בנו מלך אחריו ויעש הרע בעיני ה' ויהרוג את אחיו בחרב.

מלכי ישראל

יהוא בן חנני נבא על בעשא כי ישמד ביתו כבית ירבעם, המת לו בעיר יאכלו כלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים, אלה בנו מלך אחריו בתרצה שנתים.

זמרי עבד אלה קשר עליו וימיתהו וימלך תחתיו שבעה ימים בתרצה, בעת הקצרה ההיא השמיד את בית בעשא, אחרית זמרי היתה, בראותו כי נלכדה העיר עליו ויבא אל ארמון בית המלך וישרוף עליו את הבית באש.

עמרי מלך אחרי זמרי, בימיו נהיתה שמרון קרית מלך, על שם אדוני ההר שמר, ומלך שנים עשר שנה, בתרצה שש שנים, ובשמרון שש שנים, וירע לעשות מכל אשר לפניו.

אחאב בנו מלך אחריו, ויכעס את ה' מכל המלכים אשר לפניו, שם אשתו איזבל בת מלך צדונים, בימיו בנה חיאל בית האלי, יריחו, באבירם בכורו יסדה בשגוב צעירו הציב דלתיה, כקללת יהושע בן נון.

יז.

מלכי ישראל

אליהו התשבי מתושבי גלעד הנביא בימי אחאב, הגדולות והנפלאות אשר עשה אליהו.

א עצר טל וממר. (ב) החיה מת. (ג) ויקדש ש"ה. (ד) העורבים כלכלהו לחם בנחל כרית ובצרפת אשה אלמנה, בימי הרעב אמר להאשה בדבר ה' כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר, המת אשר החיה אליהו היה בן האלמנה הזאת.

יח.

מלכי ישראל

עובדיה היה על בית אחאב עשה טוב, החביא מאה איש מנביאי ה' חמשים חמשים איש במערה מפני איזבל ויכלכלם להם ומים. אליהו קדש את שם ה', מקץ שלש שנים בהראותו לפני אחאב אמר אל העם לאמר: אני נותרתי נביא לה' לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש ויתנו לנו שנים פרים ואש לא נשים, והאלהים אשר יענה באש הוא האלהים, וכן עשו לא נענו ואליהו נענה באש, וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים, אחרי כן התקדרו השמים עבים ויהי גשם.

יט.

מלכי ישראל

ויברח אליהו מפני חמת איזבל וילך אל נפשו במדבר וישכב וישן תחת רתם אחד ויקץ אותו מלאך ויאמר לו קום אכול ענת רצפים וצפחת המים כי רב ממך הדרך ויאכל וישתה, וילך בכח האכילה הזאת ארבעים יום, ויבא עד הר האלהים חרב אל המערה אשר שם ודבר ה' אליו לך ומשחת את חזאל למלך על ארם ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל, ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך, וילך וימצא את אלישע וישלך אדרתו עליו ויעזב אלישע את הבקר וירץ אחרי אליהו וקם לנביא תחתיו.

כ.

מלכי ישראל

אחאב ענה לבן הדד אשר התהלל בגבורתו לאמר: אל יתהלל החוגר כמפתח, ונצח את ארם שתי פעמים בשתי שנים.

כא.

מלכי ישראל

אחאב לקח את כרם נבות: איזבל אשתו צותה להעמיד עדי בליעל להעיד עליו כי ברך אלהים ומלך ויומת, אליהו אמר לו על זה במקום אשר לקקו הכלבים דם נבות ילקו את דמך גם אתה, וגם את איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזראל, אמר ה' לאליהו אחרי אשר נכנע אחאב יען כי נכנע בפני לא אביא הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתי.

כב.

מלכי ישראל

יהושפט מלך על יהודה בימיו, ויחיו בשלום, אחרית אחאב היתה, מת במלחמה עם ארם, שם הנביא אשר בשר לו אחרית רעה, מיכהו בן ימלה, צדקיהו בן כנענה הכה את מיכהו על הלחי, יהושפט מלך יהודה נלוה עם אחאב ללכת למלחמה על ארם.

אחאב מלך עשרים ושתים שנה, אחזיהו בנו מלך אחריו וילך בדרכי אביו ואמו:

חזק

תוכן העניינים

מפתח ענייני התנך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה