מפתח ענייני התנך· רבי משה ליב לעחוויצקי
נביאים אחרונים · ירמיה
ירמיה [נ"ב פרקים]
ירמיה הנביא היה מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין, (א) הוא היה בימי יאשיהו משנת י"ג למלכו עד גלות ירושלים.
פשחור בן אמר הכהן הכה את ירמיהו בהנבאו, (כ) ויתנהו למהפכת.
אחיקם בן שפן הציל אותו מידי אלה אשר אמרו להמיתו. (כו)
שלח ספר לזקני הגולה בבלה, לעבוד באמונה את מלך בבל ולדרוש שלום הארץ (כט).
קנה שדה מחנמאל בן שלום דודו (לב).
צדקיהו מלך יהודה כלה את ירמיהו בחצר המטרה, על אשר נבא כי תנתן העיר בידי מלך בבל וצדקיהו לא ימלט מידו, בני הרכבים לא שתו את היין אשר נתן להם ירמיהו, כי שמרו מצות אביהם שלא לשתות יין ולא לבנות בית, לזרוע זרע ולנטוע כרמים (לה).
יהויקים שרף את המגלה אשר כתב ירמיה (לו) בעצת עבד מלך הכושי הוצא ירמיהו מן הבור (לח).
רב הטבחים אמר לירמיהו, פתחתיך היום מן האזיקים כל הארץ לפניך, אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך, וישב אל גדליהו בן אחיקם מלכת בבלה, ואחרי אשר נהרג גדליהו, ירד הוא וברוך תלמידו מצרימה (מ).
ספר ירמיהו כולל בקרבו, קורות המלכים שהיו בימיו, ספור חרבן הבית (נב), ספור גדליה בן אחיקם (מ), נבואות ותוכחות לעם יהודה ולמושליו.
משאות וחזון על מצרים (מו), משא וחזיון על פלשתים (מז), משא וחזיון על מואב (מח), משא וחזיון על עמון (מט), משא וחזיון בבל (נ, נא) ועוד עמים רבים.
חזק