אור ברסלב
מפי אהרן פתיחת הספר

מפי אהרן· רבי אהרן בכור אלחדיף

פתיחת הספר

אני הגבר. הוא המחבר. ובלעגי שפה הוא מדבר. להשיב שואלי דבר מדוע אחרו פעמי מרכבותי להעלות על מכבש הדפוס את כל הכתוב אצלי ואחר עד עתה עד אשר באו ימי הרעה אשר אין לי חפץ בהם אלו ימי הזקנה אשר תורתם אינה מתקיימת והו"ל כדיו כתוב על נייר מחוק ואין בי כח לחזור על למודי והימים הראשונים יפלו ימי הנעורים אשר תורתם מכרזת עליהם כדיו כתוב על נייר חדש שהם כראי מוצק:

תשובה מוצאת מכמה טעמי תריצי שלא היה בדעתי להדפיס כלל לכמה סיבות. האחת מהנה כי מה אני ומה חיי לבא בכלל וחוב"ר חב"ר ושוא"ל, ואני יודע בעצמי ערכי עלי שאיני מאנשיה להיות מבע"ת הללו בעלי תריסין הלכה והן מורין. ואל מי תדמיוני ואשוה ואין שוה להניחם במגילת ספ"ר כתוב לאמר. ועוד אחרת היתה כי בזה"ז הרואה כל העולה על מכבש הדפוס יחד עליו יתלחשו צעירים ממנו לימים להפיל דבריו ארצה באמור אליו אתה מה לך פה להכניס ראשך בתחום שאינו שלך וכל כוונתם להתגדל ולהתיהר ולהוריד לארץ נצחו של המחבר. כי לא בדעת ידבר. ומי יתן והיה לבבם זה להם להעמיד האמת על מכונו כי נכון הדבר מעם האלדי"ם לעשותו ויודע בעצם את חקי האלדי"ם ואת תורותיו דין אמת לאמיתו אשר לא כן עתה וראו את מכות הארץ ואת תחלואיה אשר חילה ה' בה. לכן אמרתי יפה שתיקה והמה בכתובי"ם יהיו מונחים עד שיבוא אליאו ועמהם תמות חכמה. ויבוא הג' ויכריע כי אפס כסף ואין כסף נחש"ב לפני הדפוס. ואת רב"ע כי בזמנינו זה אין דורש את ה' ללכת לבית מדרשו של שם אלא אנשים בה מעט מיושבי בית המדרש העומדים בבית ה' בלילות הם המבקשים את ה' והיה כל מבקש ה' יבוא אל אהל מועד אחד מאלף מצאתי כי כמעט רוב העולם אין באין לדון בדינ"י ובתי מדרשות מלאים ספרים אין קץ ומה מיני יהלוך לבקש דבר מעל ספרי אשר אדפיס כי אדם להבל דמה אין או"ד כ"א מפי סופרים ומפי ספרים ליקוטי בתר ליקוטי ובאתרא דליעול ירקא ליעול בשרא וכוורי מתירתן של ראשונים ואת אחרונים ואני אנה אני ב"א להיות נחשב בתוך הבאים להגות בתורת ה' כאחד המיוחד לשום לך שארית בארץ לא כן הדבר אלא בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר מחשבה כזאת כי מחשבה פוסלת בקדשים. אלא עשה זאת איפה בני והנצל כתיב לך את הדברים אשר העלית בכחך כותבם על לוח לבך ולא יראו החוצה להעלותם על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן ומה גם דמשום דמיחזי כיוהרא וכן אמר הילל בירושלמי שהוא נשתבח בענוה כמבואר וז"ל הגבהתי היא השפלתי והשפלתי היא הגבהתי:

ואני אהרן אפרש אני הגבהתי להיות מחבר חבורים היא השפלתי שיראה בחיבורי שאיני מאנשיה. והשפלתי שלא לחבר היא הגבהתי שיטעו בי על דרך גם אויל מחריש חכם יחשב. וגם לזאת יחרד לבי המבואר בהקדמת עץ החיים לרבינו מהרח"ו ז"ל דאותם בעלי תורה שעושים פעולות לפרסם שמם בארץ ולהיות ריחם נודף בעולם דומין במעשיהם לחטאם של דור הפלגה רח"ל דעיקר סיבת מעשיהם בשביל ונעשה לנו שם וכו' ע"ש וא"כ מי יאמר זיכיתי לבי. וזהו טעמא דעיכובא ונעשה כן עד היום הזה שעמד זה בני בכורי נאמן ראה חיים להשיבני דבר ההוא אמר אבי אבי מגיני וקרן ישעי משגבי שעה ניבי והגיוני אם יערב שיחי יערב אי משים כי אין כסף הנה אנכי יוצא לקראתך לשו"ר עפ"י שליחות"י ואקבוץ את כל הכסף המתוכן ע"י מהספרים עצמן. ואי משים כי אין איש בארץ מי שירצה לעסוק בתירה דיליה כי רבים אשר הם אתנו מגדולי המעלה אולי ימצאון שם עשרה הרוצים לעמוד בתורתו שהוא להלכה ולמעשה לא אשחית בעבור העשרה ואפילו אחד שיושב ועוסק הקב"ה קובע לו שכר וגדול המעשה יותר מן העושה:

ועוד אמרתי כי המדפיס ספר מקיים מצות וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר ואי משום המלעיגים בתורת ה' כבר אמרו חכמינו ז"ל ואל יחוש למלעיגים. ועיין בס' בעל העקדה שער ל"ו הובאו דבריו בהקדמה הב' בס' תשו' מאהבה וז"ל מעטים הם המערערים ודבריהם בטלים ויותר הועילו מחברי ספרים בזמנים מהמלעיגים ומליזים וכו' יעו"ש. וידעתי גם ידעתי מ"ש הרמב"ם בכתבו והוא מתנבא בתוך הבית שירבו שונאיו עד שיעלימו עין לקרות בחיבורו היד החזקה ויסתירו פניהם לגשת אל הקודש. אמנם ברוב הימים כאשר תשכח הקנאה והשנאה יהיה יד הכל שוים בס' הנז' ולא ימושו ממנו תמיד. ואי משום דמיחזי כיוהרא גם לזה לא שכב לבי ועזרתה לי מדין תפי' דר"ת שכתבו הפוס' דכיון שרבו הלובשים בזה"ז ליכא יוהרא. אף אנו נאמר כן לדידן שרבו המדפיסים ליכא יוהרא. ואי משום דברי הלל האמור בירוש' הנז' אתי עשה דכבוד תורה ודחי ל"ת וכ"ש שהוא בשב ואל תעשה. ואי משום ההיא דרבינו מהרח"ו ז"ל אם יראה בעיני אדוני אבי וצניף תפארתי לחלק בשתים. הנה ראשונה כי לא נאמרו דבריו אלא במי שעושה לשם זה וכמו שדימה אותם לדור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם. השניה לה כי דבריו לא נאמרו אלא ברזי דרזין שהוא חלקי הסוד שכל המחבר ספר בהם היא קונה לו שם גדול כי אנשים בה מעט ולא כן בפשטי התורה כי רבים הם אשר איתנו המחברים בני בלי שם. ואל ה' ויאר לנו לחלק ולומר דדברי רבי' מוהרח"ו ז"ל לא נאמרו אלא בסודות התירה דבזה איכא סכנתא אבל בפשטי התורה י"ל דלא נכנס בזה בלטותא דרבנן הזאת דא"כ לא הנחת בן חלילה לאאע"ה שאפשר שימצאו דבריו חן בעיני הלומדים ויועילו לאחרים. וזכרתי מ"ש במדרש פ' אחרי פ' כ"ב וז"ל אוהב בהמון וגו' שכל מי שהומה ומהמה אחרי תורה ותלמיד אין לו מה הנאה יש לו. ראב"ר בשם ר' אחא אומר למד ולא לימד אין לך הבל גדול מזה עכ"ל. ובימי עלומיו היה אדוני מרביץ תורה בתלמידים כידוע לכל באי שער עירי שהיו שומעים לקח מפיו וכאשר באו ימי הזקנה ותשש כח הסבל ואין ברוחו כח שוב ללמוד אפי' לעצמו. מצורף לזה עול הציבור והיחיד אשר לא ירפוהו עד בולעו רוקו לכן יעציני רעיוני אם כשר הדבר בעיני המלך ללקט אורות מן כתיבותיו ממה שנשאל להלכה ולמעשה וכבר ידוע מ"ש הרמב"ם הבי"ד הגאון הגדול אב"ד דקאוונא יע"א כמהר"ר יצחק אלחנן ז"ל בספרו הבהיר עין יצחק בהקדמה וז"ל שהכותב דבריו בספר הוי כאילו דרשם לאלפים מבני אדם עכ"ל ע"ש:

לכן אחרי שובי ניחמתי בראותי את כל דברי הבן בחכמה וראיתי שדבריו טובים ונכוחים ושומע ה"ן לו וגם אני שמעתי עוד טעמים להוסיף ע"ד. וישב אהרן מאשר היה לפנים ויען ויאמר נצחוני בני ואודך ביושר לבב בלומדי משפטי צדקך לכן אמרתי אתה בני קח לך את הגליון הזה ח' חו"מ שכולו שו"ת ומצאת כי תדרשנו מהנמצא אצלי בכתובים משום מעש"ה שהיה וגם היה אצלי כמה וכמה כתובים שכתוב פסקי פסקי מידי עוברי אשר למדתי להלכה פסוקה אבל לא למעשה ולא היו מסודרים יפה ויש מהם שנאבדו מקצתם ויש שהלכו כולם וטעמו ונימוקו עמו שלא עלה על דעתי להדפיס כנז"ל. ועתה אחרי דבריך לא ישנה בעלותי על לבבי דברי המהרש"א שכתב בהקדמתו שאין כונת החיבור לגדולי ערך ממנו רק להועיל לאנשי ערכו ואף אני כמוהו בדומים כיונתי לאנשים כערכי ולאוהבי אמת ורודפי צדק להם משפט הבחירה כי ודאי לא ימלט שיהיה בחיבורי שגיאות וגם לא יבצר שימצא דבר טוב:

ואביא לך מ"ש אדון כל החכמים הרמב"ם בהקדמת מורה נבוכים קרוב לסופה וז"ל סו"ד אני האיש אשר כשיציקהו המליץ ויצר לו הדרך ולא מצא תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא כשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרה אלפים סכלים אני בוחר לאומרו לעצמו ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבינתו עד שישלים וירפא עכ"ל הזהב. וגם אני כמוהו אומר אם המצא ימצא אפילו אחד מאלף שיועיל לו ספרי אפי' באחת מהנה לא אחוש לאלף ואדפיסנו עבור האחד. ולא טוב לגבר החוב"ר חב"ר במדרשי אגדות דברי חכמים וחידותם דרושים לכל חפציהם הם וכל אשר להם כי מה יתרון לאדם שיעמל בו טוב לגבר כי ישא עול התו' בדיני ממינות הודאות והלואות לדעת חכמה ולהבין אמרי בינה בין דין לדין בין חיוב לפיטור. הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור:

ואל בני גילי אשא משלי שיתו לבכם לצוואת רבי אליעזר לתלמידו אל תהיה כזבוב היושב במקום נגע ומחלה ומניח מקום בריא כי כן דרך התגרים המתגרים בכל מחברים ומקנאים קנאת סופרים דבש וחלב תחת לשונם ודבר מה יהגו בגרונם כ"א בזאת יתהלל המתהלל אם בורר האוכל ומניח את הפיסולת לא כן הבורר את הפיסולת ומניח את הסולת ודבר זה אסור לעשותו בשבת שהוא שבת מריב. ומנחת ביכורים תקריב:

ובראותי את דברי המאור בהקדמתו לברכות וז"ל וידינני לזכית כמ"ש רז"ל בענין הזה כל חרשייא טבין וחרשייא דאורייתא בישין כל פיטפוטייא בישין ופיטפוטייא דאורייתא טבין ואמר אחד מן החכמים אל תשת לו חטאת על מי שהביא קצת מן הדברים כאשר לא הגיע לידי תכליתם עכ"ל גם את דברי הרמב"ם שהבאת אתה וכו'. ובימי הנעורים הייתי מלמד תלמידים אבקשה שיקויים בי התלמוד ומתלמידי יותר מכולם ועתה שימי הזקנה צפו על ראשי וכשל כח הסבל ללמוד עם תלמידים וגם כי לא צילא דעתאי עלי ואין אדם רואה חובה לעצמו ומפרש כל חלומותיו לטובה וכ"ש הפותח יד בתשוב"ה אמרתי אחכמה להעלותם על ספר אולי אזכה שילמדו ממני האנשים אשר כערכי להקשיב לקח מפי כתבי ועי"ז אהיה חשוב כמלמד לתלמידים רבים ואזכה להיות אגורה באהלך עולמים ועי' בירוש' תענית פ"ח הבי"ד הגאון מלובלין בהקדמת ספרו תורת חסד שפירש בתפי' אליאו הנביא ענני בזכות תלמידי ע"כ:

ואחלה פני כל קורא ופוסק אם ימצא בי שגיאה ידינני לכף זכית ולא לחובה ולהרחיק ממני כל תוע"ה ב"ה וזו מדה טובה ואם אחרי כל יגיעה רבה מצא בי חסרון ידיעה ולא טובה השמועה ידינני כי זקנתי גרמה גם שיבה נזרקה בי ולא יכולתי לחזור על לימודי שעתיקא קשה מחדתא והקב"ה ידינהו לכף זכות שלא יכשל הוא בדבר הלכה. והן בעודני חי עמכם הוכח תוכיח את עמיתך איתו עמו ויאהבך ואף כי אחרי מותי זרעי בחיים בנים ותלמידים המה יליצו בעדי ויקרבו אלי לשרתני להצילני מרעתי ויקויים בי מקרא שכתוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו' ואם לא ימצאו מענה אזי דברי לעו ובטלים ברוב ואין מי שיאמר זיכיתי לבי טהרתי מחטאתי כי שגיאות מי יבין והדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב"ה במע"ב והדמיון הוא כמו מעשה בראשית שלא ישנו את תפקידם כן האדם יהיה כאחד הוא אלדינו כשעוסק בתורה ובונה עלמין ומחריבן יהיו על קו האמת תורתו תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כשם השותף הנקרא אמת:

וכי תאמר בלבבך כיון שכן מדוע שנית מדרכי המחברים שלוקחים הסכמות מגאוני הזמן ועשית עצמך כאחד הגדולים שאינם צריכים להסכמות אחרים? לא מחכמה שאלת על זאת כי הרבה תשו' בדבר את הא' כי דרך ההסכמות הוא להרבות בשבח המחבר. ואני חבורי לאנשים כערכי וכמ"ש דברי המהרש"א הנז"ל. ומה מיני יהלוך בשבח המגיע במה שאין בי ואח"כ יתגלה קלוני בגוף הספר כי תושיה נדחה ממני וחכמה אין כאן כ"א רמות רוחא. גם את הב' דלוקחי ההסכמות הוא לאסור איסר להדפיסו עוד הפעם ולדבר הזה צריך רבנים גאונים אשר כח בהם לאסור את המותר. ולדידי חזי לי כל בתר איפכא דמי יתן והיה שיעלו לרצון אמרי פי אזי ישמח לבי גם אני כי חיים הם למוצאיהם וחביבים המה ללומדיהם ולכל בשרו מרפא ועוד כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר ימלאנו לבו לעשות כן ויאבד הונו כי לפי מיעוט ערכי חכמה אין כאן. ומי יתן ידעתי ואמצאהו ואמצא חן ושכל טוב בעיני אלד'ים ואדם ויעזרוני ע"ד כבוד שמו יתברך לתת לכסף מוצא להדפיס שאר ספרי על ח' אה"ע הנקרא "ונשא אהרן" וחיו"ד הנקרא "מצח אהרן" גם במילי דדרשא על הפרשיות הנקרא "ויקרא אהרן" גם את רב"ע בדברים הנאמרים ביום יארצייט של אבי ואמי הנקרא בשם "בשנה יראה":

ועתה בני ראה קראתי בשם הספר מפ"י אהרן עפ"י מ"ש הרוקח הוב"ד בהקדמת ס' תשו' מאהבה וז"ל שיש לרמוז שם המחבר בחיבור אשר יחבר וכן הנהיגו כל המחברים ע"כ. ואני זה שמי מפורש יוצא וזה זכרי שהוא בכור בתיבת מפי במספר קטן י"ג ובכור במס"ק י"ב עם הכולל הרי י"ג. גם בתיבת מפ"י רמוז זכרי בר"ת למפרע י'צאתי פ'טר מ'רחם הוא הבכור גם תיבת מפ"י בר"ת מ'אתי פ'סקים י'צאו:

ואוסיפה לך רמז משפחתי דתיבת מפ"י עם ג' אותיותיו גימטריא קל"ג ואלחדיף בגימטריא קל"ג וגם בו תרמוז שם עט"ר אבא מארי ז"ל ושם אדונתי מ"א תנצב"א אדוני אבי שמו חיים במס"ק י"ד ושם הורתי היא היפ"ה במס"ק י"ד ומפ"י במס"ק עם הכולל י"ד. גם "מפ"י" בר"ת מ'פ'ורש י'וצא. "אהר"ן" בר"ת א'ם ה'וא ר'צוי נ'קבל. וא'ם הו'א ר'ע נ'בטל. ואלחדי"ף בר"ת א'מת ל'עד ח'שוב ד'בר י'שר פ'שוט. גם ר"ת מפ"י למפרע י'ודפס פ'סקי מ'מונות. ואהר"ן ובכו"ר למפרע בר"ת נ'כוין ר'וב ה' חכמה א'ם ר'ך ו'טוב כ'ל ב'ו. אלחדי"ף למפרע פ'סקים י'שרים ד'בר ח'שוב ל'א א'יבטיל:

פי המדבר אני בכור והוא אהרן המחבר זה שמי וזה זכרי אהרן בכור אלחדיף ס"ט בן לאדוני אבי חיים אלחדיף ז"ל ואדונתי מ"א יפה תנצב"ה המכונה אב"א ס"ט

תוכן העניינים

מפי אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה