מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק יב · הלכה ט
כל המנחות וכו' שנאמר וכל מנחת כהן כליל תהי'. הנה רבינו בס' מורה הביאו הרמב"ן פ' צו כי משום דמסתמא הכהן בעצמו מקריב מנחתו ויאכלנה הוא בעצמו כי הכהן המקריב הוא יאכלנה נמצא שלא הקריב כלום שאכל מה שהקריב ויש לתמוה מגמ' דסוטה דף כ"ג דמנחת כהנת ג"כ כליל ושם ל"ש הא"ט דהא אין הכהן בעצמו משביע ומשקה אותו ע"כ הטעם שהוא כליל מרוב קדושתו של כהן ובח"ס בחי' ח"ג כתב לפרש בזה הא דאיתא במנחות דף כ"ב דכהנים דרשו מקרא זה לעצמן דפטורים משקלים משום דמנחת כהנים כליל תהי' דהכונה דלטעם של רבינו ל"ש דרשת כהנים כשהם בשותפות עם הציבור אלא שהם דרשו מקרא זה לעצמן להנאתן דדרשו דטעמא דקרא הוא משום גדולתן וקדושתן יהי' כליל וא"כ אף בציבור כליל תהי' גם חלקם בלחה"פ ועומר וב' הלחם יהא כליל והיינו להנאתן ר"ל לקדושתן וגדולתן את"ד: