מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק י · הלכה כג
קרבן ציבור הבא בטומאה וכו'. וכ' הכ"מ ולי אין צריך לדחוק בכך בפי' דברים אלא דברים כפשטן שיש ק"צ שבא בטומאה והוא ק"פ והכי קאמר אע"פ שיכולים הטמאים להקריב פסחיהם א"י להמנות עם הטהורים עכ"ל ובס' ע"א כ' ע"ז דא"כ מאי קמבעיא לי' בזבחים דצ"ט בעי ר"ל או דילמא ראוי' לאכילה חולק שאינו ראוי' לאכילה אינו חולק א"כ כיון דלאורתא כולם ראוים לאכילה ובעודו יום כולם אינם ראוים לאכילה ועוד מאי קפשוט ליה בש"ס מכה"ג אונן דאינו חולק עמהם משום דבזמן הקרבתו א"ר לאכול ואחיו הכהנים יכולים לאכול בזמן הקרבה משא"כ בפסח שכולם אסורים לאכול בזמן הקרבתו את"ד ובהל' כלהמ"ק כתבתי ליישב באופן אחר:
קרבן ציבור הבא בטומאה וכו'. הנה בשו"ת ש"מ מהדר"ג סי' צ"ד כתב דעד כאן לא אמרינן דק"צ שקרב בטומאה אינו נאכל דוקא שהי' יכול להקריב בטהורים רק שלא הו' במשמר הלזו אז עכ"פ אינו נאכל אבל במקום שבא בטומאה שלא הי' טהורים נאכל בטהרה דמיירא שקרב בטומאה אבל לא הי' בא בטומאה ואז אינו נאכל רק נשרף אבל בפי' כתב הבא בטומאה שבא לכתחלה אז נאכל בטהרה ושוב דחה זה והעלה דרבינו מפרש דמיירא בטמאי מת שחל ז' באותו יום שראויים לאכול לערב וא"כ הו"א דיחלקו הטמאים עם הטהורים לאכול בערב קמל"ן כיון שאינו ראויין מבעוד יום אין חולקין ועיי' בפ"ב מק"פ ושם איירא בק"צ מטומאה דחוי' והו"א כיון דראויין לאכול בערב חולקין קמ"ל דלא וזה שדקדק במשנה דאינו נאכל בטומאה דהא דנאכל בטומאה היינו אף שנטמא הבשר כיון דבערב יהי' נאכלין בטהרה ולא יגעו בבשר כקו' תוס' בפסחים דף פ' קמל"ן דאינו נאכל בטומאה דהיינו כל שנקרב בטומאה.
וכתב שם לפרש הא דפירש"י ביומא דאין קטיגור נעשה סניגור אף דסברא דאין עובד בפנים רק בד' בגדים רק די"ל אם הי' שם טומאה יהא רשאי ללבוש הציץ כדי לרצות אבל כיון דר"ש הוא דקאמר כה"ג יוכיח דדריש טעמא דקרא א"כ אין קטיגור נעשה סניגור לכן אף במקום טומאה אין ללבוש א"כ לדידן שפיר יש לומר דלובש כדי לרצות ומיושב רבינו דפסק ט"ד כידוע.