מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק י · הלכה ה
וכן הבכור שנאמר ובשרם יהי' לך כחזה התנופה וכשוק ימין. מוכח להדיא מדברי רבינו דבכור נאכל לנשים ועבדים והנה במשנה דזבחים נ"ו אין מבואר זאת ונראה מקור לזה מש"ס זבחים דף ק"ב פריך ר' אחאי לימא לי' חוץ מבכור ואוכל משום דא"ל ומה במקום שהורע כחו אצל נשיו ועבדיו וכו' מקום שיפה כחו בבכור דכולו שלי א"ד שאדחו ממנו הרי דמפורש דנאכל לנשיהן ולעבדיהן ובקרא דפ' ראה דכתיב והבאתם שמה עולותיכם וכו' ואכלתם שם לפני וכו' אתם וביתכם דהיינו נשים:
וכן הבכור וכו' ובשרם יהי' לך כחזה התנופה וכשוק הימין וכו'. ויש להבין אם כונתו מדהיקש לשלמים הי' להביא הך לך יהי' ואינו מובן הא הך דרשא מייתא בגמרא לאוריי זמן אכילת בכור ומנ"ל למדרש נמי אנקבות ואם ר"ל דהאי לך יהי' גילה לן דההיקש אשלמים קאי ז"א דבאמת לר"ע ההיקש קאי אתודה אלא דלענין ב' ימים הוסיף לך הכתוב הוי' אחרת אבל למדרש מיניה עוד דין אחר מה"ת עוד קשה על רבינו דבה"ו כתב בפשיטות דבכור נאכל לב' ימים ולילה משום דהו' קק"ל כשלמים האי י"ל דדינם כתודה ועוד דבגמרא לא מייתא כלל קרא על זכרים ונקבות רק דריש האי קרא לענין דנאכל לב' ימים.
ועיין בשמ"ק בהאי שמעתתא ועיין בספרי פרשת קרח דריש באופן אחר זה הפסוק אולם יותר מבואר כן בתוספתא פ"ו דזבחים דיליף מזה גם לזכרים ולנקבות ומזה הוציא רבינו הדין שכ' ועיין תמורה ד"ח ברש"י ד"ה אלא משמע דעבד אין אוכל אולם י"ל דשם איירא דשחררו זה את זה:
וכן הבכור שהרי נאמר ובשרם יהי' לך כחזה התנופה וכשוק הימין וכו'. ולקמן בפ"ו כתב דבכור ומעשר נאכל לב' ימים שהרי הם קדשים קלים כשלמים ולכאו' תמוה טובא דהא בשמעתין בזבחים דף נ"ז איתא להך דרשא דמקיש לשלמים כחזה התנופה לענין דנאכלין לב' ימים אבל לא לענין דנאכל לנשיהן ורבינו היפך הסדר דמייתא להאי קרא דנאכל לנשיהן ולענין לשני ימים כתב סתם שהוא כשלמים וגם בעיקר הדבר לכאו' תמוה מנ"ל דבכור נאכל לנשיהן דבמשנה לא קתני רק דנאכל לכהנים ולא קתני לנשיהן וגם יקשה מאי דקמסיים דנאכל לנשיהן כתרומה מה זה בא ללמדינו בדמיון הזה דכתרומה ונראה לי דרבינו יצא לו כן וכמו שהבאתי בפנים מש"ס ערוכה זבחים דף ק"ב דפריך שם לימא לי' תן לי בכור ואוכל משום דא"ל ומה במקום שהורע כחו בחטאת אצל נשיי ועבדי דחיתיך מחטאת ישראל מקום שיפה כחו בבכור דכולי' דילי' אינו דין שאדחך ממנו ומה אם דחיתני מחטאת ששם שהורע כחך כך הורע כחי תדיחני מבכור שכשם שיפה כחך כך יפה כחי הרי הוא אומר את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר ובשרם יהי' לך בא זרוק ואכול ואידך פריך מי כתיב ובשרם לכהן הזורק ובשרם יהי' לך אפי' לכהן אחר ופירש"י אע"ג דאין בכור נאכל במחלוקת שאינו נותן לאנשי משמר אלא לכל כהן שירצה כתרומה ופדיון הבכור מיהא תיפק לן מינה דלא יתנו אלא למי שראוי לעבודה באותה שעה א"כ הרי מבואר דיפה כחו דנאכל לנשיהן ולעבדיהן רק דאדרבא יפה כחו דכולי' דילי' דהיינו דנתינה הוא לזכרים ולא לנקיבות ומצד אחר הורע כחו דאינו מתחלק לאנשי משמר לא לכל כהן שירצה כתרומה א"כ נתבארו כל דברי רבינו דבאמת מהאי קרא ילפינן לענין דנאכל לנשיהן והוסיף לומר כתרומה דאינו מתחלק לאנשי משמר רק לכל כהן שירצה וע"כ לומר דלהאי שמעתתא הא דאיתא בזבחים דיליף מהאי קרא דכחזה התנופה לענין דנאכל לב' ימים היינו מסיפא דקרא דכחזה התנופה והכא יליף מרישא דקרא דובשרם יהי' לך ולכן לא כתב רבינו רק התם כשלמים משום דכבר הביא האי קרא לענין דנאכל לנשיהן דמעתה לא יקשה מנ"ל לדמותו לחזה ושוק דשלמים דילמא לחזה ושוק דתודה דזה אינו כיון דתודה נאכל לנשיהן לא כתיב חזה ושוק אלא ילפינן משלמים וכיון דכבר דריש דילפינן בכור משלמים דנאכל לנשיהן לא נוכל לטעות דקאי אחזה ושוק דתודה דנאכל ליום אחד כיון שאין מפורש בדידי' בודאי נדע לדרשו דקאי אשלמים שוב ראיתי בתוספתא זבחים פ"ו דקתני זה הכלל כל שהוא אוכל בתרומה ועו"ש היינו לומר כל שאוכל בתרומה בלא חלוקה אוכל בבכור הרי כמו שבארנו ונתיישבו כל דברי רבינו על נכון.
[כעת נדפס הת"ת מחברת כ"א ראיתי שנתקשו בדברי רבינו כמה ת"ח גדולים וגאונים והבאתי לך שהוא גמרא מפורשת רק אחת אזכיר שהביאו דברי הרשב"א נדרים והלח"מ שכתב דנאכל לנשיהן אבל אינו מתחלק ולא לזכרים ולפי מה שכתבתי כן מבואר בדברי הגמרא דזבחים].
והחלונות ועובי החומה כלפנים. וכ"כ בפ"ז מה' בהב"ח ובספ"ב מעשר שני וכתב הכ"מ ובגמרא פסחים דף פ"ו מוקי לה בבר שורא וצריך טעם למה השמיטו רבינו וכ"כ השיגו הראב"ד בפ"ו מבהב"ח דבששוים לקרקע העזרה ומשכחת לה בבר שורא ובכ"מ כתב דרבינו סמך אמש"כ בפ' ז' גבי לשכות אם הם גגותיהם שווים עם קרקע העזרה דממילא משמע דהה"ד לחלונות ועובי הרקיע הנה זה יתכן בפ"ו מה' בהב"ח אבל כאן לא הזכיר כלל דבעינן גגותיהן שווין וליישב צריכין לומר דרבינו דייק לה ממקום אחר דל"ב בר שורא וכן יש להוכיח מזבחים דף נ"ו דפריך למיעוטי מאי אילימא למיעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים וקשה הא בגמרא דפסחים מוקי הא בעובי החומה בבר שורא חומה הנמוכה מבפנים לחומה הגבוה אבל עובי החומה הגבוה דינא כגגים שלא נתקדשה א"כ גם עובי החומה שבעזרה שראשה למעלה לא נתקדשה דינו כגג ושפיר למיעוטי עובי חומה שבהעזרה בראשה למעלה ואת"ל שגם בהעזרה הי' שתי חומות חומה גבוה סביב ובר שורא חומה נמוכה מבפנים א"כ לדברי תוס' פסחים דף פ"ה ד"ה החלונות לתי' הב' דלא משום שנתקדשה עפ"י בי"ד ומתניתן לא מיירא דקבבר שורא ששם הי' יכולין לילך ונתקדשה ולפי"ז לדעת התוס' בתי' ה"ב כל חומה הגבוה שבירושלים סביב חומה הנמוכה הנקרא בר שורא לא נתקדשה כלל א"כ את"ל שגם בהעזרה הו' שתי חומות חומה גבוה סביב וחומה נמוכה מפנים הנקרא בר שורא כמוש"כ תויו"ט פ"ב דמדות משנה ג' א"כ יש לומר שפיר למיעוטי חלונות ועובי החומה הגבוה שבעזרה שלא נתקדשו כלל משום שלא הי' מהלכין סביב העזרה לקדש בשירי מנחה וכו' רק מבפנים לחומות העזרה א"כ לא נתקדש כלל כל חומות הגבוה שבהעזרה ולפי"ז יש לומר דמהא הוכיח רבינו שסתמא דגמרא דזבחים סברו דעובי ראש החומה גם ראש חומה הגבוה אין כגגים גם מוכח משם דנתקדש כל עובי חומות הגבוה שבהעזרה וחלונות ואם נאמר שהי' מהלכין בשירי מנחה גם בהעזרה הי' מהלכין מבפנים לקדש הרי מוכח כדברי התוס' שם בתי' א' דהקידוש הי' עפ"י דעת בי"ד וכן העלה בספר משכנות לאביר יעקב.