מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק טו · הלכה ג
האומר בהמה זו חציי' עולה וכו' הי' מחוייב חטאת ואמר חציי' חטאת וכו'. וכתב הכ"מ יען דא"א לו להתכפר ובה"ז הקשה א"כ במחוייב חטאת איירא א"כ אמאי שווין בה הא לר"מ כהא"ג תפוס לשון ראשון וחטאת הו' ונראה ליישב דלכאו' קשה דלעיל פי"ד כ' רבינו במחוייב חטאת אם לא אמר לחטאתי לא אמר כלום א"כ אמאי תמות ולכאורה יש לומר באמר לחטאתי בפירוש א"כ בודאי יקשה א"כ מ"ט דמודה ר"מ לכן יש לומר לפמש"כ שעה"מ פ"ד מפסה"מק הא דחטאת אין בא בנדבה היינו להקריב אבל תמות א"כ לפי"ז שפיר תמות אף שלא אמר לחובתי וא"ש דמודה ר"מ משום דל"א לחטאתי לכך מודה דל"ש תפוס לשון ראשון דאפי' אמר הר"ז חטאת לבד ג"כ תמות ואין רשאי להקריב א"כ לא אמר כלום היינו לענין שיהא ראוי' להקרבה אך קשה לי ממש"כ רבינו בפ"א מתמורה שכל המשנה בחטאת לא נתקדשה כלל ואפי' קד"ד אין קדוש הרי דלא קדוש כלל וצ"ל דשם גרע דביחיד אין מביא שעיר לחטאת אבל חטאת נדבה עכ"פ שייך בדידי' חטאת אם אמר לחטאתי והי' מחוייב חטאת כהא"ג שפיר קדוש שהוא במיתה והבן: