אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ט · הלכה ג

פרק ט

עשיית כל שלמים וכו' ארבעה מינים האחד שלמי ציבור והשלשה שלמי יחיד. וכ' בס' תורת העולה וז"ל שהם דוגמת ישראל ומורה על שלימתן בהיות ישראל נחלקים לג' חלקים צדיקים בינונים רשעים וכולן נקראים ישראל וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכן מצינו בשלמים ג' חלקים נגד ג' חלקים שכל אחד מקריב שלמותו למעלה אף שהם חלוקים לשלשה חלקים והנה הי' מקצת השלמים בלא לחם והם שלמי חגיגה ושמחה נגד חלקים הרשעים שכלים כל ימיהם בשמחה וחגיגה ולזה בזמן הרגלים שהיו עולים גם הרשעים היו מקריבים שלמים אלו כי מאחר שעולין לרגל כולן נחשבים לשלמים וכמו שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים ודרשו רבותינו על עליית הרגל ולזה אמרו אין שמחה בחג אלא בבשר להיות כי זה עיקר כונת השלמים להמון ובזה הי' משלימין עצמן וזה על דרך הנאה אמנם לחכמים יש בזה דרך אחרת כי כבר אמרו ע"ה אסור לאכול בשר וא"כ אין לך שמחה בעולם כאכילת בשר בהיתר שמי שיודע בעצמו שמותר לאכול הבשר ושהוא מכת אוכלי בשר השלמים כבר הגיע לשלימות גדול ולא הי' באלו השלמים לחם בהיות כי אין לחם אלא תורה ומצות כמו שנאמר לכו לחמי בלחמי וע"ה אסור מכל אמנם התודה הי' מקריבין עמו לחם כנגד כת הבינונים לכל חצי הלחם מצות וחצי לחם חמץ דחמץ מרמז על העבירות וכן דרך הבינוני שמברך ברכת תודה על הטובה אבל לא על הרעה וכו' וקרבן נזיר הוא נגד צדיקים גמורים ולכן באין כולן מצה בלא שאור של יצה"ר וכו' ובהיות כי כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אף לרשעים שבהם הם מלאים מצות כרימון לכן אפי' השלמים הבאים מחמת החג המורים על הרשעים שבישראל מ"מ אעפ"י שכונתן שלא לשמה מ"מ עושין מצות בעלייתן לרגל ועוסקים בתורה ובמצות אשר לזה אמרו בסוף חגיגה שאין טומאת ע"ה בחג וכל ישראל חברים עכ"ד ובהא ניחא לי הא דאיתא בנזיר דאחד אכלו לשם אכילה גסה למלא בטן ופריך אמאי איקרי רשעים וקשה הא כן דרכי של רשעים דאוכל הבשר לשם אכילה גסה ומאי קמתמה דשפיר אמר ופושעים יכשלו בם דכן דרכן של רשעים שאוכלין לשם אכילה גסה אבל להנ"ל ניחא דבשעה שעוסקין במצות כל ישראל חברים הם ואיך קראו רשעים:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה