אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה ו

הלכה ה

חטאת העוף וכו' ואם הבדיל פסול וכו'. הנה רבינו בסהמ"צ שורש ח' כ' דאע"ג דגבי עולת העוף כ' ושסע בכנפיו ולא יבדיל הכונה שא"צ להבדיל התם שאני כיון דבעולת בהמה בעינן נתוח לנתחיו איצטריך קרא לאשמעינן דבעוה"ע א"צ להבדיל משא"כ בחטאת העוף דל"ל דהו' שלילה דא"צ להבדיל פשיטא דמעולת העוף ליכא למילף דכ' והקריבו לחלק ולכן ס"ל דלא יבדיל היינו לאו ולא כראב"ש דס"ל דהוי רק שלילה ואזיל לשיטתי' דס"ל דהאי כמשפט דכ' בעוה"ע פי' כמשפט חטאת העוף והשו' אותם הכתוב:
והנה דעת רבינו כאן דבחטאת העוף רשאי למלוק ב' סימנים ואין איסור אלא אם מבדיל גם העור ובחולין דף כ"א מבואר בברייתא דבחטאת עוף אינו מולק אלא סימן אחד ובלח"מ הקשה כמה קו' ובמהר"ם שיק כ' לפרש דכונת רבינו לחלק בין אי מולק ב' סימנים ביחד שהם מונחין זא"ז או כשמולק זה אח"ז דאם מולק סימן אחד ואח"כ רוצה למלוק גם השני ועוף קאזיל חיותי' בסי' א' א"כ הוי כמתה ואין כאן מליקה ואפ"ה מולק רק להבדיל והתורה הא אמרה ולא יבדיל ונהי דאינו לוקה ע"ז דהו' רק מקצת הבדלה אבל עכ"פ הוי כח"ש אבל אם מחזיק ב' הסימנים בהדדי ומולק בב"א דקנפיק חיותי' בשניהם כהא"ג לא מיקרי הבדלה אלא מולק כהא"ג רשאי למלוק אפי' ב' סימנים וזה כונת רבינו דכ' מולק ב' סימנים היינו בב"א או בסימן א' היינו בזא"ז ול"ק מברייתא דחולין דשם מיירי בסתמא בזאח"ז עכ"ל:

חטאת העוף הי' מולק אותה וכו'. והנה בזבחים דף ס"ג איתא דכל מקום היתה כשרה למליקה א"כ דברי רבינו נגד שמעתין וע"ק מ"ש ואם היזה בכ"מ כשרה והוא שנתן למטה מדם הנפש דהא אמרינן בהאי סוגיא על האי ברייתא דקתני היזה דמה בכ"מ כשרה מאי קאמר ופירש"י דהא ליכא למימר דהיזה ואח"כ היזה למטה קא מיכשרי דהא היזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני היזה מדמה ומשני דלא תנינין היזה אלא מיצה משמע אבל הזאה צריך כולה למטה שזה שאמרו ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה היינו כל ההזאה ואיך כתב רבינו דההזאה במעט למטה סגי והוא היפוך הסוגיא ובלח"מ עמד בזה ובס' ח"נ כתב דהדין דין אמת מה שפסק רבינו שאם היזה בכל מקום שיש תיקון שיחזיר ויתן למטה מעט מדם הנפש והא דאמרינן בהאי סוגי' דלא תנינין היזה אלא מיצה משום דלא אפשר לאוקמה האי ברייתא הכי דהיינו אם היזה בכ"מ כשרה ובלבד שיחזור ויתן מדמה למטה דהא קתני היזה דמה דמשמע כל דמה כפירש"י ולכן מביא הברייתא דקתני מיצה אבל אה"נ דאם נשאר מדמה יש תיקון שיחזור ויתן למטה גם לקושיא א' נ"ל דגם רבינו נמי מחלק בין מליקה להזאה דבהזאה קרן דרומית מעכבת והוא בכלל מש"כ רבינו והוא שיתן למטה מעט דהיינו נמי שיתן בקרן דרומית מערבית והא דהצריך לכתחלה מליקה בקרן מערבית דרומית במקום הזאתה הוא כדי שלא יחסור דם הנפש והא דלא אוקי הכי וזה הי' מקומה למליקתה לכתחלה משום דא"כ הזאתה דהוא עיקר דמעכבת דילפי' מהקישא דמנחה לא תני מתניתין וא"ש.

עד שיחתוך הסימנים או רוב אחד מהן וכו'. עיי' לח"מ שתמה דבחטאת עוף אין מבדיל ב' סימנים רק סי' אחד והעלה דג' חילוקים דלת"ק דסובר אוחז בגוף ומזה הכונה דמבדיל כל הסימנים גם בחטאת עוף דבעולה מבדיל גם העור ובשר ולי נראה דלא קשה מידי דמשנה ארוכה במס' זבחים דף ס"ד עולת העוף הי' מולק את ראשה ממול ערפה והבדיל ומוצה ונטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח וספגו במלח וזרקו על גבי האישים בא לו לגוף והסיר את המוראה סופגו במלח וזרקו ע"ג האישים הנה מבואר כדברי רבינו דבעולה מבדיל אף העור ראש בפ"ע וגוף בפ"ע ומזה מיעט קרא בחטאת דאין מבדיל מן הגוף אלא הסימנים וטעמא דאוקמינן קרא דלא מיעט גם הסימנים דלא כת"ק ור"ש דסברי דמיעט קרא בחטאת רק בסימן אחד נראה דהנה דעת רבינו בפ"א משחיטה דמדאו' בעינן שנים בעוף דהביא לימוד דיש שחיטה לעוף דכתיב אשר יצוד ציד חי' ועוף ושפך דמו ששפיכת דם עוף כחי' בשחיטה וכ' הכ"מ דלכן לא הביא דרשא דבר קפרא דאיתקש לבהמה ולדגים דסי' אחד בעי כבהמה ובסי' א' סגי כדגים להורות דלא כבר קפרא דלבר קפרא אף לכתחילה בסי' אחד דאיתקש כדגים אבל להך לימוד בעי לכתחלה שנים כחי' רק בדיעבד אתא הלכתא דבעוף סגי בסי' אחד והקשה בירי"ש א"כ אמאי לא יבדיל בחטאת עוף רק בסי' אחד דהא מדאורייתא לכתחלה בעי שנים ולא מיקרי הבדלה ואני תמה מה קו' הא לדעת רבינו באמת הבדלה בח"ע לכתחלה בב' סימנים וא"כ י"ל דבאמת הא"ט דרבינו סובר דמבדיל בב' סימנים לא כת"ק ור"ש משום דסובר כיון דבעי בעוף לכתחלה ב' סימנים וכן מבדיל בב' סימנים ובעולה מבדיל אף העור ובשר כסתם משנה:
ובמש"כ ניחא דרבינו לא כתב דבחטאת מבדיל רוב בשר משום דרק למ"ד דמבדיל סימן אחד א"כ אוקמינן מיעוט אסימן לכן אמרינן דצריך להבדיל רוב בשר אבל כאן דקיימ"ל דמבדיל ב' סימנים אוקי לא יבדיל אבשר ועור וא"ש:
ונראה עוד ראי' לדברי רבינו מסוכה מ"ב אמר ר"ה אומר הי' ר' יוסי אכל עולת עוף שנמצא בין אגפים פטור דטעה בדבר מצה ותמוה לי מה טעות הוא הא אפשר להכיר זה מבדיל בב' סימנים וזה בסי' אחד וא"ל כראב"ש דמנ"ל דיסבור כרא"ש וראיתי אח"ז בכ"ת שהקשה כן ותי' דאחר הזאה לכ"ע מבדיל גם ח"ע ופלא הא לפי' התוס' לת"ק אף אחר הזאה אין מבדיל רק לראב"ש וא"ל לרש"י דלאביי ורבא פליגי ג"כ דוקא קודם הזאה אבל אחר הזאה מבדיל גם בח"ע אם רוצה דהא רש"י פי' שם שנמצא בין חטאת עוף המפרכסים וקודם שמת אסור להבדיל אך אחר הזאה משום דהו' שהי' לשיטת רש"י חולין דף ל' גבי בעיא דר"פ כמבואר בש"ע סי' כ"ג ועפ"ח ובמליקה ג"כ שייך שהי' למסקנא דזבחים שם:
ואמנם כ"ז לפירש"י אבל לרבינו מפרש באמת דפליגי קודם הזאה ואחר הזאה שאין להבדיל לכ"ע א"ש ואך אכתי קשה הא עכ"פ אפשר להכיר אם הבדלה נעשית בסי' השני ע"י מליקה בציפורן או נעשה אחר ההזאה בסכין או בד"א ע"י תלוש עכ"פ ניכר שאין נעשה ע"י מליקה בציפורן כעולת עוף אבל לדעת רבינו דמבדיל ב' סימנים בח"ע שפיר אין ניכר בין ע"ע לח"ע ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה