מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ב · הלכה יב
הסלת עם השמן וכו' אבל אם נתן לכ"ש אם לנו יפסל בלינה. הנה במנחות ט"ו מבואר דלרש"י רק ע"י שחיטת זבח נתקדש ותוס' סברו משקידשן בכלי ומעתה יש לחקור איך דעת רבינו ונראה לי לפשוט ממש"כ רבינו לעיל בהלכה י' אם יש זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסול בלינה וכתב הכ"מ דרק אם יש זבח אחר נפסל בלינה ובמל"מ הביא דעת רש"י דאף אם אין שם זבח אחר לנו נפסלו ונראה דרש"י לשיטתו בזה דסובר דשחיטת זבח מקדש הנסכים א"כ אי אמרי' בירוצין נתקדשו ע"י שחיטת הזבח שהי' תחילה לנסכים שנשארו ממנו אלו הבירוצין לכך א"צ נראה לזבח אחר אבל רבינו יסבור דבכלי מתקדש לפסול בלינה א"כ בירוצין שלא נתקדשו בכלי מהדין רק מגזירה א"כ לא נפסלו בלינה עד שנראה לזבח אחר [ומיושב בזה קו' משל"מ לעיל כיון דרק מגזירה קדוש למה יפסול בלינה אבל כיון דבעי נראה לזבח א"ש] ולכאו' יש להוכיח שכן דעת רבינו דהרי בפי' מתומ"ס כתב רבינו ממלא מחבית מע"ש שאינה כ"ש ע"כ שלא יפסול בלינה וא"כ אי נסכים דבאין עם הזבח עם התמיד רק ע"י שחיטת זבח מתקדש א"כ כן נמי בניסוך המים שבא עם התמיד כמש"כ שם א"כ ליכא פסול לינה קודם שחיטת זבח כמש"כ תוס' בסוכה ומנחות דף ח' אע"כ דבכלי אין מתקדש א"כ גם ניסוך מים נפסל בלינה משום דמתקדש בכלי ולעולם הו' בא עם זבח כמו נסכים אך אין ראי' משם דהנה בריטב"א בסוכה מביא שדעת ראב"ד הוא דחשוב בא עם הזבח ולכן אין יכול להביא בלילה קודם התמיד וא"כ רבינו דכתב שם דקרב בלילה א"כ ל"ה בא עם הזבח ולכן נפסל בלינה אבל בנסכים שבאין עם הזבח לעולם יש לומר דלא נפסל רק בשחיטת הזבח והבן:
והנה בכ"מ הראה מקור לדברי רבינו מדף ע"ט ופלא דהרי בגמרא מפרש לה כאלו נפסלו בלינה ולכן פסק רבינו בפי"ב מפהמ"ק וכן פירש בפי' המשנה שלו ואך מקור דברי רבינו הוא מפ"ב דמעילה דקתני משקידשו בכלי נפסלו בלינה וכבר השיגו בתויו"ט פ"ז דמנחות וראי' דהרי פירש"י שכתבו תוס' דדעתו דבלינה משחיטה נפסל אפ"ה בדף מ"ד כשכתבו דנפסל בלינה לא הביאו הך דדף ע"ט רק משנה דמעילה אולם זאת יש לדחות דכבר כתבו דמפירש"י זו אין הכרע שסובר דבלינה לא נפסל בכלי והפי' הקונטרס שהביאו התוס' אין פירש"י וכן הוא בשמ"ק למנחות אבל עכ"פ מבואר שמקור דברי רבינו ממעילה א"כ משמע שבכלי לבד נתקדש לפסול בלינה לדעת רבינו:
הסולת עם השמן וכו' מביא אדם קרבנו היום ונכסיו אחר י' ימים וכו'. ובמנחת חינוך הקשה האיך יביאו ציבור לכתחלה נסכים שלא בשעת הזבח דהא אין אומרים שיר אלא על היין נמצא מבטלין השיר וכבר כתבו תוס' בר"ה מהא"ט דהא דמביא נסכו לאחר י' ימים היינו בקרבן יחיד דבציבור א"א דהא טעון שירה וצריך לומר לכאו' דאם הציבור יביאו הנסכים לאח"ז עם המנחה יאמרו אז שירה אלא דא"כ קשה קו' התוס' בר"ה למה נתקלקלו הלוים בשיר הא יכולין להביא נסכים לאח"ז ונראה דבאמת מהא"ט נטה רבינו בפ"ג מקדה"ח מזה הטעם דנתקלקלו בשיר רק כתב דנתקלקלו במוסף משום דאין קלקול בשיר דיכולין להביא נסכים אח"ז ולומר השיר ומשנתינו דקתני שנתקלקלו בשיר אתיא כרבי במנחות דף מ"ד דנסכים הבאים בפ"ע קודם למנחה ע"כ אין אומרים שירה על נסכים הבאים בפ"ע כי שתי' קודם לאכילה ואנן בעינן אכילה ושתי' עם המנחה אבל לרבנן דמנחה קודם א"כ אמרינן שירה על נסכים הבאים בפ"ע ואין כאן קלקול בשיר רק צריך לומר הטעם דנתקלקל במוסף ודו"ק.
הסלת עם השמן וכו' אחד יחיד ואחד ציבור וכו'. עיי' שו"ת שו"מ מד"ת ח"ג סי' נ"א שכתב ע"ז וז"ל בברכות בחי' תדר"י פ"ו אות ל"ט זבח בלא נסכים ולהרמב"ם הא אף לכתחלה מותר להביא נסכים עד עשרה ימים ואף דבכ"מ לא ציין מקורו דאף של ציבור אני ציינתי מקומו פ"א ממעה"ק ה"ז ותמצא מקורו ומכאן ראי' ברורה לשיטת התוס' ברה"ש דף ל' ד"ה ונתקלקלו דדוקא קרבן יחיד דאינו טעון שירה ולא של ציבור ומש"כ רבינו והוא שלא קדוש הנסכים בכלי היא מתוספתא שמביא תוס' מנחות ט"ו ד"ה אפשר והכ"מ לא הרגיש בזה ולפמש"כ יש ליישב בזה קו' התוס' עכ"פ דברי רבינו צע"ג מהש"ס כאן עכ"ל ועיי' מש"כ בספר גבורת ארי' פ"ק דתענית.
[ועיי' בשו"ת בית יצחק חאו"ח סי' י"ז ובספר אות חיים ושלום סי' כ"ה אות ו' מה שהביאו בשם הגה"ק החוזה מלובלין ז"ל עיי"ש].