מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק א · הלכה יט
היתה וכו' אינו מעלה חלבו וכו'. הנה כן הוא בשמעתתא דחולין דילפינן מאשם מה אשם מוציא מכלל שליל אף כל יצא החלב וכליות ושל שליל דאינו קרב ויש לתמוה דהא בזבחים דף צ"ח מוקי האי דרשא דמה אשם כמ"ד דנין אפשר משאי אפשר דלמ"ד אין דנין לא שייך לילף מאשם דשאני אשם דאי אפשר אך הדבר נכון דכבר הביא בפירש"י בחולין דהא דילפינן מאשם דאין חלב דשליל קרב הוא מקרא אחרינא דאיכא הקישא וא"כ ע"כ הקישן הכתוב אף היכא דא"א דהיכא דלא איצטריך קרא אלא להכא כ"ע מודו דילפינן אפשר משאי אפשר כמוש"כ תוס' מנחות דף פ"ב וס"ל לרבינו כיון דבשמעתין דחולין קתני לה סתמא ולא מוקי לה כמ"ד דנין אפשר משאי אפשר ע"כ דאתיא ככ"ע ולכן שפיר הביא רבינו דרשא זו וסמך דבריו אח"כ.