אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק א · הלכה ה

הלכה ב

קרבנות ציבור וכו'. הנה רבינו קחשב ק"צ וחשב גם פרים ושעירים בכלל ק"צ ובמנ"ח תמה דהנה רבינו בפ"ד מביאת המקדש דכל קרבן הקבוע לו זמן דוחה שבת ודוחה טומאה וכתב דכל ק"צ קבוע לו זמן ותמה שם הכ"מ דהא לאו כללא דהרי פר הע"ד ושעיר ע"ז הם ק"צ ואין קבוע להם זמן ומגיה דצ"ל כל ק"צ הקבוע לו זמן ומגיה אות אחת אבל לפי גירסתו יקשה ממש"כ רבינו בפ"ג מכהמ"ק על כל עולות הציבור החובה אומרים שירה אבל עולת קיץ א"א עליהם שירה ולפי גירסתו יצטרך להגיה כאן דכל עולות הציבור החובה הקבוע לו זמן אבל עולות קיץ וכו' או שאין קבוע וכו' אין טעון שירה וד"ז תמוה להגיה דין שלם וצ"ע מאוד על רבינו דודאי מסוגיות הגמרא מבואר דקרבנות אלו אין טעון שירה דתלוי בקביעת זמן ומדבריו נראה בהיפך דתלוי בציבור דוקא שוב נתיישבתי דל"ק וגם א"צ להגיה בר"מ פ"ד מביאת המקדש כמוש"כ הכ"מ דכבר הבאתי לעיל דפרים ושעירים הנשרפים אין באין מתרומת הלשכה כמוש"כ רבינו בפ"ד משקלים ופליגו בה בהוריות דף ג' וסובר רבינו דאין נקראין ק"צ רק הבאים מתרומת הלשכה כמו תמומ"ס וכל ק"צ חוץ מפרים קבוע להם זמן ול"ק מפרים דזה ל"ה כלל ק"צ וכן מש"כ כאן דק"צ צריך שירה היינו אותן הבאים מתרומת הלשכה והא דאיתא ביומא דף כ' א"ל והלא פר הע"ד ושעירי ע"ז דק"צ הם אתיא כמ"ד דבאים מתרומת הלשכה מעתה קשה איך כתב כאן דפרים הנשרפים הו' ק"צ והעלה במנ"ח דזה רק בדרך העברה דהיינו שאינו ק"י והראי' שבה"ז כתב כל קרבנות היחיד חייב באחריות וכו' וק"צ א"ח באחריות שאם עבר זמנו בטל קרבנו ומסיים וק"י הקבוע לו זמן הרי הוא כק"צ ולא כתב נמי דק"צ כגון פרים דינם כק"י דחייב באחריות דהא אין קבוע לו זמן אע"כ באמת זה א"צ לפרש דלא מיקרי ק"צ דאין נקראים ק"צ רק הבאים מתרומת הלשכה והטעם דפסק רבינו כמ"ד דאין באין מתרומת [הלשכה] הוא משום דסתם משנה בשקלים פ"ד מ"א דתרומה מה הי' עושין זה לוקחין תו"מ עומר וכו' ולא חשוב פרים ושעירים הנשרפים.

קרבנות הציבור הם שני תמידין וכו' וכן אם שגגו ב"ד והורו בע"ז וכו' ואם שגגו והורו בשאר מצות וכו' פר העלם דבר של ציבור. הנה בזבחים דף י"א תנא דבי ר"י מפני מה נאמר פרוכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמר בפר העלם דבר של ציבור משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה אם מיעוטין סרחו פמליא שלמעלה שלו קיימת אם רובן סרחו אין פמליא שלו קיימת ולכן לא כתיב פרוכת הקודש יען שנסתלקה השכינה ואמנם קשה לי דביומא דף פ"א פריך אהא דקאמר גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד האמר ר"י גדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה ומשני כאן בציבור כאן ביחיד והרי דאדרבא דתשובה של רבים עדיפא וא"כ כאן דמייתא ציבור קרבן שכבר עשו תשובה א"כ אכתי קשה אמאי לא כתיב פרוכת הקודש אולם הנה בשו"ת בית אפרים בהקדמה לאהע"ז כתב לפרש גמרא הנ"ל בדרך אחר ובזה יהא מתפרש גמרא דזבחים הנ"ל על נכון דיש לתמוה דאיך התחיל לדמות למשלח אשתו והמקרא צווח אי' ספר כריתות אמכם ופי' דבאמת תרווייהו איתנהו פעמים שדומה לשלוחין ונשאת לאחר ופעמים שדומה לזנות שאם עבד ע"ז הרי פרישתו מהקב"ה כאשה הפורשת מבעלה לגמרי דרך גירושין ונשאת לאחר לפי שאז גם השם מבדילו לרעה ומשלח אותו ומשא"כ מי שאינו עובד ע"ז רק ע"ד זנות לתיאבון והפקר אין כאן גירושין ונישואין רק כיושבת תחת בעלה וע"ז שפיר אמר הכתוב שוב אלי נאם ד' כי לא נתגרשה מבעלה [ואני ראיתי ברמב"ן פ' שלח והנה זה כפי משמעו הוא קרבן הכופר לכה"ת בשוגג כגון ההולך ונדבק לאחד מן האומת לעשות כהם ולא ירצה להיות בכלל ישראל כלל וכו' כגון שיחשבו שכבר עבר זמן התורה ולא היתה לדורות עולם או שיאמרו כמו שאמר בספרי מפני [מה] אמר הקב"ה לא שנעשה ונטול שכר אנו לא עושים ולא נוטלים שכר כמו שאמרו עבד שרבו מכרו ובעל שגירש אשתו וכו' כי המודה באלוה זולתו כבר הוא בטל אצלו כל מה שצוה השם הנכבד] וזה תליא אם עשו תשובה מאהבה מוכח שהזנות מעיקרא הי' רק לתיאבון והפקר ולא"ה כנשאת לאיש אחר ולזה מגיע התשובה עד כסא הכבוד וע"ז משני כאן ביחיד כאן בציבור דהנה מהר"י מטארני בס' צפנת פענח כתב לפרש הא דכתיב אי' ספר כריתות אמכם דכלום יצאת ממנו ע"י גירושין בגט דתהא אסורים לחזור דהו' מחזיר סוטה לאחר גירושין אלא דומה למי שקידש אשה ע"מ שלא תזנה שאם זינתה נפקע הקידושין למפרע ונעקרו א"כ ה"נ כשעבדו ישראל ע"ז נתבטל הקידושין שלקח הקב"ה ישראל לו לעם ולכן שיבר משה רבינו הלוחות וע"כ אמר אי' ספר כריתות אמכם שלא פטרתו ע"י גט כי בפשעכם שלחה אמכם רק שנתבטלו הקידושין ודינם כפנוי' ויכול להחזירם אמנם זה שייך בציבור ושפיר אמר הכתוב שובו אלי נאם ד' אבל ביחיד ל"ש לומר בשביל היחיד יהא בטל למפרע הקידושין לכלל ישראל והיינו דמשני אגמ' כאן ביחיד כאן בציבור דלכן אהני התשובה אף ביראה דהוכיח סופו דהי' מעיקרא ע"ז ממש וחסרו אמונה ב"ד והוה כנשאת לאחר אחר גירושין דאסורה לחזור אפ"ה יכולין לחזור בתשובה יען דנשאו על תנאי ובטלו הקידושין למפרע והו' כפנוי' ויש להם תקנה ע"י תשובה מיראה את"ד.
והן הן הדברים שאמרו למלך שסירכה עליו מדינה אם מיעוטין סרחו ולא"ש דבטלה דנתפרדה החבילה ולא פסקו מלהיות לו לעם ופמליא שלו קיימת לכן נאמר בה פרוכת הקדושה אבל ברובן סרחו [אף דעדיפא התשובה של רבים אבל תקנתן בזה קלקלתן דכיון דרובן סרחו נסתלקה השכינה כמו במזיד שאם עובדי ע"ז דנתפרדה החבילה ונתבטלו מלהיות לו לעם ונסתלקה מהם השכינה ואין פמליא שלו קיימת] כן נמי בשוגג רמז התורה דנסתלקה השכינה ואין פמליא שלו קיימת ולכן לא כתיב פרוכת הקודש וא"ש:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה