מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק י · הלכה א
לובש המכנסיים תחלה וכו'. כך אמרו בגמ' מניין שלא יהא דבר קודם למכנסיים וכו' והנה בסנהדרין דף מ"ט פריך ותנא אמאי אקדמי' לכתונת משום דאקדמי' קרא וקרא מ"ט אקדמי' משום דמכסיא כולה גופי' עדיפא ויש להקשות דאיתא בסנהדרין דף כ' דמלחמות עמלק קודם לבנין ביהב"ח יען דאקדמי' קרא והא מוכח הכא דאין קפידא במה שהקדים לכאורה י"ל מהכא משמע ג"כ דכיון דכתיב בקרא קודם הוה לי' להקדים מכנסיים אלא משום דילפינן מאידך קרא דאין להקדים דבר לפני הכתונת אולם י"ל עפ"י מש"כ פמ"ג יור"ד ריש סי' ו' דלא אמרינן כל מה דשנה במשנתינו ראשון ראשון קודם אלא היכא דאיתא סברא לאקדמי אידך ברישא ואיחרה ש"מ דקפיד על הסדר ולא בענין אחר כמו בפסחים דחשיב מיני מרורים וקחשיב המר יותר לבסוף ש"מ דקפיד אסדרא כטעם חסא דחס רחמנא עלן יעוש"ה ה"נ יש סברא דאקדמי' קרא דמכסי' כולה גופי':
והנה הכי מוכח במנחות דף ל"ו כשהוא מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכ' וקשרתם לאות על ידך והדר לטוטפות בין עינך נשמע דהיכיא דצריך לעשות שניהם בוודאי כל המוקדם בקרא דוקא אך קשה לי דהנה בזבחים דף צ' דאמר רבא כל המוקדם למקראה הקדימה הכתוב ופירש"י לענין קריאה ותוס' תמהו מה רבותא בזה ותי' לענין להקדים תחילה והקשו ג"כ ואמנם בשמ"ק כתב לישב וז"ל וכך נראה להר' יחיאל דה"פ למקראה לשון מקרה כלומר אם לא נזדמן לה רק אם פרידה אחת והיא רוצה לעשות ממנה עולתה וכשיזדמן אח"כ אחר תביא חטאת הרשות בידה להקדים עולתה כדכתיב בקרא אבל כשהן באים יחד לעולם חטאת קודמת לה ואפי' כשהיא עשירה שהיא מביאה עולת בהמה וחטאת עוף חטאת קודמת לעולה עכ"ד הרי מתבאר דכהא"ג במקרה ג"כ מוקדם בקרא קודם:
אמנם לי נראה לישב פירש"י שפי' למקראה לקרות תחילה דאיתא במנחות דף ק"י אר"ל מאי דכ' זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם וא"כ לענין שיהא נחשב כאלו הקריב עולה וחטאת הנה צריך להקדים בקריאה את העולה ואח"כ חטאת שאז נחשב כאלו הקריב עולה וחטאת (ורבא שם אין חולק איזה יעוש"ה):
אולם קשה לי מסנהדרין דפריך וקרא למאי אקדמה אמאי לא קאמר ג"כ למקראה דהא גם בגדי כהונה מכפרת כדאיתא זבחים דף פ"ח א"כ גם הלימוד בה מכפרת לכן צריך להקדים ללמוד פסוקי לבישת כתונת ואבנט אולם על הקו' מנתינה לגר י"ל לפמש"פ תוס' קידושין דף ב' דדרך קרא למינקט הרבותא תחילה ע"ש במהרש"א א"כ י"ל דנקט נתינה דהוה רבותא דל"א דאסור משום לא תחנם כמש"כ רבינו בפ"י מעכו"ם ובזה נתישבו דברי רבינו: