אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ז · הלכה ו

הלכה ה

ב') וברגל מוסיפין ג' לפתיחת שער התחתון וג' לשער עליון שהוא שער ניקנור. (עמש"כ בפ"ה מבהב"ח) וכ' הכ"מ דרבינו מפרש דקאי אפתיחת שער התחתון והעליון והנה בערל"נ הקשה דבסוכה דף נ"ד קאמר דבצרי טובא משמע דבצרי הרבה והיינו כל הני דשער עליון ותחתון ועוד הקשה אדברי רבינו דכ' ואין תוקעין למילוי המים בשבת דפשיטא כיון שממלאין מע"ש ונראה לישב דקשיא לי דרבא מתרץ לפי שאין תוקעין למילוי המים בשבת דבצרי טובא ויקשה אי כפרש"י דבצרי כל הני דשער עליון א"כ מס"ד דפריך ליתני שבת וכן ר"ז דמתרץ לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים וכי לא ידעו דאין ממלאין בשבת הא מפורש במשנה דף מ"ח ולכן נראה לפרש דהאי שער עליון לא אמילוי קאי רק אכל רגל כדברי רבינו ורק פריך ממילוי מים דזה הי' שייך גם בשבת דהנה בירושלמי דייק ממשנה דהאי מילוי מים היינו לנסוך המים דאל"כ יש כאן נ"א תקיעות לנסוך המים ולנסוך של מחר והקשה בק"ע מ"פ דלמא לא היו תוקעין בע"ש למילוי של מחר כיון דלא הי' המילוי בכלי מקודש ולפי"ז י"ל דשייך מילוי מים בשבת כשמערין מכלי חבית לכלי המקודש ולפי"ז לס"ד הי' סובר דתוקעין כשממלאין לכלי המקודש ושפיר פריך דליחשב נ"א בשבת וע"ז משני ר"ז דליכא תקיעה פתיחת שערים אבל לשער עליון ותחתון הי' תוקעין ורבא משני לפי שאין תוקעין למילוי מים הכונה כשמערין מחבית לכלי המקודש ובצרי טובא היינו ג' דמילוי מים והני דלהבדיל ולהבטיל כפירש"י וא"כ א"ש דברי רבינו דקאמר אין תוקעין בשבת למילוי מים וקאי אהא כשמערין לחבית לכלי המקודש וזה קמ"ל רבא ולכן הוצרך גם רבינו לאשמעינן והבן:
ובמש"כ ניחא קו' אחריתא שהקשה עוד בעל"נ דבגמ' מוכח גם יו"ט א"ת ולמה כתב רבינו אין תוקעין בשבת גם ביו"ט אין תוקעין ונראה לישב דהנה באמת תוס' דף נ"ד הוק' הא אין שבות במקדש ותי' יען דגזרו בכלי שיר שמרובים גזרו גם בתקיעה ואולם ברש"י דף נ"ד נראה שנזהר מזה שכ' יען דמשכחת בבית השאבה וכיון שא"ד אין באים כדקתני סיפא מוצאי יו"ט נכנסין העם ולכן ליכא תקיעה אמנם רבינו סובר כיון דגמ' מוקי משנה דלא איקלע יוהכ"פ באחד בשבת דאז לא מיקלע יו"ט בע"ש אבל כיון דרבינו פסק חלבי שבת קרבין ביוהכ"פ א"כ סובר דאיקלע א"כ לא מוקמינין המשנה דלא כהלכתא וע"כ אף אי איקלע ביו"ט ג"כ דוחה דא"ש במקדש (והא דרבינו פסק כאחרים דאין בין עצרת לעצרת רק ד' ימים ופסק דחלבי שבת קריבין ביוהכ"פ כבר הקשה כן בלח"מ בה' תומ"ס ויבואר שם) והא דסובר דא"ד שבת לק"מ דלפמש"כ דבשבת דליכא מילוי מים ממי השילוח אלא שמערין מכלי קודש לכן אין תוקעין למילוי זה בשבת אבל ביו"ט שממלאין ממי השילוח תוקעין שפיר דא"ש במקדש:
והנה בק"ע הקשה עוד דרבינו בפ"ז מלולב חשיב ג' לזקיפת ערבה א"כ הוה יותר ממ"ח כיון דרבינו מפרש למילוי מים לאו לניסוך אלא מילוי ממש וכן לניסוך בפ"ע ותי' דלרבינו זקיפת ערבה בשעת ניסוך מים כמו שפירש"י והדבר מוכרח בלא"ה דאל"כ מאי קאמר בשבת בצרי טובא הא ביום ז' של ערבה דהוה בשבת יש כאן עוד תקיעה ג' לערבה אע"כ דלניסוך ולערבה תוקעין ביחד:

ג') ואין תוקעין למילוי מים בשבת. הנה רש"י פי' יען דממלאין מע"ש ואמנם על רבינו קשה אי אין ממלאין פשיטא ובארנו לישב דיש כאן מילוי מים מחבית אלא דמשום מילוי זה אין דוחה שבת אבל יו"ט באמת דוחה דא"ש במקדש ולכן נקט רבינו רק בשבת אין תוקעין משמע ביו"ט תוקעין והנה רבינו פסק בה' שופר דבמקדש תוקעין בשבת ואף בירושלים דירושלים בכלל מקדש ובה' לולב פסק דנוטלין בשבת במקדש ולא ביאר אי אף בירושלים אך בפי' המשנה פ"ג דסוכה כתב דאף בירושלים נוטלין ויקשה דהנה רש"י פי' דלכן לא גזרו במקדש משום אין שבות אבל לרבינו דאף בירושלים תוקעין ויקשה למה בירושלים ל"ג דל"ש אין שבות במקדש בירושלים ונראה דרבינו יצא לו כך משום דקשיא לי' קו' תוס' מ"ש מתקיעה בשבת אין תוקעין במדינה בזמן הבית ולולב בזמן הבית אפי' בגבולין נוטלין ותי' דבשלמא תקיעה לא ידעו מקביעא דירחא רק בירושלים לולב ידעו כשר אף במדינה לכן דוחה אף בגבולין ויקשה אי ירושלים לא היינו מקדש ואין תוקעין א"כ למה גרע שופר בירושלים מלולב בגבולין כיון דידעו מקיבעה דירחא בירושלים גם בתקיעה ומזה הוכיח רבינו דבאמת גם בירושלים תוקעין ולא גזרינן אף בירושלים אך הא ניחא לענין תקיעה דל"ג בירושלים אבל לענין לולב דסובר רבינו ג"כ דנוטלין אף בירושלים יקשה דע"כ ירושלים אין בכלל מקדש דהנה בטו"א הקשה בלולב כתיב לפני ד' א"כ היינו דוקא עזרה כמו סמיכה ושחיטה דכתיב לפני ד' ובעינן עזרה ובח"ס בסוכה כ' ג"כ כט"א דכל דכתיב לפני ד' היינו שיש קדושה לפניו כמו בנר מערבי דהשני הוה לפני ד' ולכן כיון דבירושלים תוקעין שופר הוה לפני ד' לענין חצוצרת דכתיב בי' לפני ד' כדאיתא בר"ה דף כ"ז תוקעין בהר הבית בחצוצרת יען דיש קדושה לפניו ירושלים דהוה קדוש לאכילת קדק"ל כל לענין תקיעה הוה ירושלים ג"כ מקום קדוש אבל בלולב דכתיב לפני ד' דהיינו בהר הבית כמו בחצוצרת אבל בירושלים אין נוטלין אולם לדעתי נראה דברי רבינו נכונים שהנה גם לענין אכילת קדק"ל ומעשר כתיב לפני ד' ואוכלין בירושלים וראיתי כי בירושלמי פ"ג דר"ה וסוכה דרשו באמת דהוה בירושלים כמו ושמחתם לפני ד' הכונה בירושלים א"כ מוכח מירושלמי בהדיא דלפני ד' שייך גם בירושלים ומיושב קו' טו"א דרבינו למד כן מהירושלמי והבן (שוב אח"ז בא לידי טו"א עם הג' אמרי ברוך ראיתי שהעלה כדברי):
אך זהו דקשיא לי מיומא דף י"ב דקאמר ר"י אני לא שמעתי אלא מקום מקדש ומסיק דהכי קאמר לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד וביאר בתוס' אי ס"ד מקום מקדש א"ד אף דטעמא של תקיעה דירושלים ג"כ מקום קדוש לענין קדק"ל אבל ר"י סובר דוקא מקדש אבל אי מקום מקודש ל"ש לת"ק ג"כ משום דקדוש לאכילת קדק"ל ולמעשר דא"כ מאי קאמר ר"י מקום מקודש הרי ירושלים לת"ק ג"כ מקום מקודש ולרבינו יקשה אי קתני מקדש ג"כ קשיא דהא לת"ק ג"כ ירושלים מיקרי מקדש דנאכל שם קדק"ל ומע"ש וא"כ אין מטמא יען דירושלים בכלל מקדש ומאי מוסיף ר"י לא שמעתי אלא מקום מקדש גם ירושלים מקדש מיקרי ומהא"ט באמת אין מטמא בנגעים לת"ק וקשיא לשיטת רבינו ואין לומר כיון דעכ"פ למסקנא קתני מקום מקדש ולא מקום מקדש א"כ שפיר י"ל למסקנא ירושלים ג"כ מקום מקדש אך מקום מקודש לא מיקרי ז"א דהרי אח"כ מסיק גמ' מחוורתא כדמעיקרא א"כ משמע לכאורה דעתה א"צ לאוקים דר"י מקום מקודש קאמר אלא מקום מקדש וקשיא לרבינו דאי ירושלים בכלל מקדש מאי מוסיף ר"י את"ק אך נראה עפ"מ שכ' בה' עיוהכ"פ לישב דברי רבינו בה' מזוזה דממעט הר הבית מטעם שמקום קדוש מוכח דכר"י סובר דקאמר לא שמעתי אלא מקום מקודש ושכן הוא גם למסקנא א"כ א"ש דלעולם ירושלים מקום מקדש קרוי רק אין קרוי מקום מקודש אלא שיש לתמוה דמצינו כמה דוכתי דמקדש כונה רק מקדש ממש פ"ק דיומא אין מוציאין אגודל במקדש וכן בפ"ג דיומא זה הכלל הי' במקדש המטיל מים טעון קידוש וזה רק בעזרה ממש וכן בפ"ז דיומא על מקדש בפ"ע ועל ירושלים בפ"ע וראיתי בתויו"ט פ"א דשקלים הקשה ממה דתנן בתמיד במקדש ברכה אחת וכן מבכורות על אלו מומין אין נשחטין במקדש וכן בסוף עירובין דחשוב כל הדברים שהתירו במקדש משום שבות וירושלים אין בכלל:
ונראה לישב דשיטת רבינו כך דבודאי היכא דנוכל למעט גם הר הבית ממקדש גם ירושלים נתמעט ולכן בכל הני דלעיל דדוקא בעזרה וממעט הר הבית א"כ מכש"כ דנתמעט ירושלים אבל הך דשופר ולולב דהר הבית לא נתמעט דגם רש"י מודה בהר הבית לכן סובר רבינו גם ירושלים בכלל מקדש כמו הר הבית אלא דמהא דעירובין מחזירין ציר עליון במקדש וזה אפי' בהר הבית ואפ"ה ירושלים אין בכלל עדיין קשה ומהא דבפ"ב דיומא תנן זה הכלל הי' במקדש כל המיסך רגליו לא קשיא דיש לומר לדעת רבינו בפ"ה מבימ"ק דדוקא בנכנס לעבודה אייריא אבל בכניסה שלא לעבודה א"צ א"כ א"ש דירושלים אין בכלל כיון דרק צריך ליכנס לעבודה וזה ל"ש בנכנס לירושלים:
ואולם נראה לחלק בין היכיא דקתני בית המקדש ובין מקדש סתם דשפיר ירושלים בכלל וע"ד שכ' בפ"ח בביה"ב לחלק בין היכיא דקתני בירה סתם להיכא דקתני בית הבירה יעו"ש:

ד') והנה בטו"א בר"ה הקשה אפירש"י דאין תקיעת שופר דוחה שבת אבל במקדש שרי דאין שבות במקדש והקשה מלולב דאין דוחה שבת במקדש וכן הקשה אתוס' במגילה דלכן אמר רב יוסף יען שעיני עניים תלוים למתנות דנפ"מ במקדש דא"ש לכן צריך להא"ט והקשה בטו"א הא בלולב איירי במקדש אע"כ משום דכהא"ג שבות בגבולין במקדש גזרינן ולי נראה לישב דהנה רב יוסף סובר בעירובין דף ק"א שבות במקדש ל"ה והקשה בגמ' משלשלין הפסח ומשני בני חבורה זריזין לפי"ז ביחיד לא התירו שבות במקדש בגבולין אבל שבות דבמקדש אף ביחיד א"ש ומעתה אומר דמוכח דלרב יוסף אזלינן בתר המקום אי נעשה במקדש א"ש וא"כ להיפוך נמי שבות דגבולין במקדש שפיר התירו ולכן שפיר פירש"י במגילה ובתק"ש א"ש במקדש לרב יוסף לשיטתו והא דיקשה מלולב שאני לולב דמסור לכל כדאמרינן בסוכה כהא"ג גזרינן גם במקדש אבל דבר שמסור לכהנים דזריזין הן ל"ג אף בשבות דגבולין אבל אביי דלית לי' בני חבורה זריזין הן א"כ ע"כ לית לי' הא דשבות במקדש בגבולין לא התירו ולדידי' אין תלוי בשבות רק אם צורך מקדש אז שרי בגבולין אבל צורך גבולין במקדש לא התירו דלדידי' לא תליא במקום היכיא דנעשה השבות אלא תליא אם הצורך הוא למקדש או צורך דבר אחר ודו"ק וא"כ רב יוסף לשיטתו דסובר דאמרינן שבות במקדש בגבולין א"כ שבות דגבולין במקדש שרי לכן צריך לטעם אחר עיני עניים תלוין לכן גם במקדש גזרו אבל רבה י"ל דסובר כאביי א"כ צורך גבולין במקדש לא התירו לכן סגי לדידי' בטעמא דשמא יעבירנו וגזרינן אף במקדש דשבות דגבולין במקדש לא התירו והבן היטב:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה