מעשי למלך על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק א · הלכה טז
שתי מדות של יבש הי' במקדש. והקשה במשל"מ דלמה לא ביאר רבינו אי מחוק הי' או גדוש דהלא בעיא הוא במנחות ונראה לישב דהנה בטה"ק כ' לפרש הא דבעי לרבנן אי גדוש אי מחוק היינו למ"ד כלי יבש נתקדש מבפנים א"כ הו"א דהגודש סאין תוך הכלי אינו מקדש לכן אין לעשותו גודש או דנאמר דעכ"פ מאחר שהגודש הוא מן המדה מתקדש כמו שצידדו במס' מנחות דף פ"ט:
וקשה לי לפירושו דהנה אמרינן שם מדאמר ר"מ עשרון מחוק חצי עשרון נמי מחוק ומדר"מ נשמע לרבנן דג"כ עשרון מחוק ואי כדברי הטה"ק א"כ איך נשמע דחצי עשרון מחוק דילמא דוקא עשרון מחוק כדי שיתקדש הגודש אבל חצי עשרון דבא רק לחלק העשרון שכבר נתקדש לא בעינן מחוק וכן קשה למה צריך לומר מדעשרון מחוק לר"מ חצי עשרון ג"כ מחוק ומדחצי עשרון מחוק לר"מ העשרון מחוק לרבנן הא מצי למידק מדר"מ עשרון מחוק כש"כ לרבנן כיון דנתקדשה מידת יבש והגודש אין מתקדש:
ולכן נראה דאדרבא גמ' קאי כאן למ"ד מידת יבש לא נתקדשה והאיבעיא מי נאמר יען דיש מעלה בגדוש שיהא נראה כנותן בעין יפה ואמנם יש מעליותא במחוק שלא יתפזר הקמח וע"ז קאמר מדר"מ עשרון מחוק אף למדוד החביתין שצריך לחלק בחצי עשרון ויש לחוש שיתפזר הקמח חצי עשרון נמי מחוק אף שאין לחוש שיתפזר הקמח כיון דהכל הוא לקרבן אחד לחביתין ול"ח לעין יפה נותן ה"נ לרבנן מחוק הוה דל"ח לעין יפה נותן אמנם למ"ד יבש נתקדשה לא תיבעי כלל אי מחוק הוה דפשיטא דמחוק הוה ול"ח שיהא נראה דנותן בעין יפה כיון שאין מקדש הגודש ע"כ מחוק הוה לרבנן וכיון דרבינו סובר מידת יבש נתקדשה א"כ ע"כ מחוק הי' ודו"ק: