אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

א') לשכת הבנויות בקודש וכו'. ראיתי להעתיק בכאן שמעתין דפסחים דף פח' ת"ש לשכת הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן שוויין לקרקע עזרה אי הכי אימא סיפא בנויות לחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול ואי ס"ד בשגגותיהן שווין לקרקע עזרה הוה לה מחילות ואר"י מחילות לא נתקדשו כי קאמר ר"י בפתוחות להר הבית וכי תניא ההוא בפתוחות לעזרה והנה יש להבין דאחרי שתי' בשווין לקרקע עזרה והיינו ג"כ שהן מחילות רק פתוחין לחול להר הבית הא דפריך אח"כ מסיפא דהוה לה מחילות משמע אי לה' מחילות רק לשכת אז ניחא דקודש הן וע"כ טעמו יען דפתוחות לקודש ועזרה הוה כקודש א"כ מ"פ מרי"ו דמחילות לא נתקדשו דממנ"פ אי פתוחות לקודש גם מחילות נתקדשו ואי אין פתוחות לקודש גם לשכת לא נתקדשו וע"כ לפרש דבס"ד סבור דלרי"ו מחילות לא נתקדשו אף בפתוחות לעזרה וע"ז משני בפתוחות להר הבית דהיינו בפתוחות לחול כמו שפי' תוס' לעיל דף ס"א ויקשה א"כ מ"ש מחילות גם לשכות הפתוחות לחול לא נתקדשו והרי בס"ד דפריך הא הוה לי' מחילות ע"כ הכונה בשלמא אי הוה כלשכות א"כ פתוחות לקודש תוכן קודש אבל אי הוה מחילות אז אף בפתוחות לקודש תוכן חול דמחילות גרע מלשכות א"כ כדמשני בפתוחות לחול ע"כ ג"כ תאמר דלשכות עדיף והרי פתוח לחול גם לשכות אין תוכן קודש ולכך נראה לי לפרש בב' אופנים דפריך ארי"ו ממחילות דהוה חול ר"ל דאף דין קדושת הר הבית לית לי' וע"ז משני כי קאמר רי"ו בפתוחות להר הבית שם אמרינן דגרע מחילות מלשכות אבל בפתוחות לעזרה ל"א דמגרע גרע וכן נראה מדברי השעה"מ דבזה חלוק לשכה ממחילות ואך זה דוחק בלשון הגמ' כיון דגם מתחילה ידע דאייריא בהר הבית ולכן נראה כמש"כ דס"ד דאף בפתוחות לעזרה אייריא ולרי"ו הוה חול וע"ז משני כי קאמר רי"ו בפתוחות להר הבית והכונה דבוודאי רי"ו אייריא ג"כ מפתוחות לקודש אבל רק מקדושת הר הבית וכאן אייריא מפתוחות לעזרה ובהא לא מגרע מחילות מלשכות ובזה נראה לי לבאר דברי באר שבע שתמה עליו בשעה"מ דהנה תוס' פסחים דף ס"ז הקשו ארי"ו דסובר מחילות לא נתקדשו דהרי אמרינן דוד קידש ריצפה עד התהום ותי' תוס' דבגמ' כאן סובר דרי"ו אייריא בפתוחות לחול ושם אייריא בפתוחות לקודש ותמה בב"ש כי בלא"ה הא לק"מ דהרי שם בנבנה תחת עזרה ממש אז אמרינן קידש עד התהום ותמה בשעה"מ דבגמ' מוכח אף בנוי תחת ההיכל לא נתקדשו ושפיר הקשו תוס' וע"כ כתירוצם שפתוחות לחול ולפמ"ש ניחא דהנה לרי"ו אף שפתוח להר הבית אמרינן דנחות חד דרגא ואפי' דין הר הבית אין לי בנבנה תחת עזרה או היכל אז רק בפתוח לחול גמור יש לו דין חול אבל פתוח להר הבית כיון שנבנה תחת עזרה יש לו דין הר הבית שפתוחה לו ולפי"ז תוס' דהקשו על רי"ו דסובר דתוכן חול מדוד שקידש עד התהום לק"מ כי בבנה בהר הבית נחית חד דרגא לכן אף שפתוח להר הבית יש לו דין חול גמור אבל בבנה תחת עזרה דקידש עד התהום הוי קודש (ורק בפתוח חוץ להר הבית יש לו דין חול גמור) ופתוח להר הבית יש לו דין הר הבית וא"כ א"צ לתי' תוס' דרי"ו אייריא בפתוח לחול להר הבית רק דבלא"ה ניחא יען דבנוי תחת עזרה הוה קודש ואם פתוח להר הבית דין הר הבית יש לו והא דמחילות שתחת היכל חול היינו בפתוחות חוץ להר הבית (או אף בפתוח להר הבית רק שנבנה תחת הר הבית) ולפי"ז יצא לנו דהא דרי"ו מחילות לא נתקדשו ויש לו דין חול גמור היינו אף בנבנה בהר הבית ופתוח להר הבית אבל לא בנבנה תחת עזרה ולפי"ז המקום שפתוח לו לא גרע ממקום שנבנה בו ושפיר מדויק לשון הגמ' כי קאמר רי"ו בהר הבית הכונה בכהא"ג אמרינן אף דבאמת אין כאן בפתוחה גריעותא נגד מקום שנבנה שם דאידי ואידי למקום אחד אין לו דין הר הבית וכאלו אמר רק בכהא"ג אף שבאמת אין נקרא פתוח למקום חול דהרי כיון שמחילה בהר הבית א"כ זהו שפתוח להר הבית ל"ח מקום חול והול"ל דיש לו דין הר הבית אפ"ה סובר דגרע דיש לו דין חול אבל בפתוח לעזרה יש לו דין קודש ומינה כשנבנה תחת עזרה ופתוח לעזרה יש לו דין עזרה (ול"א דיש לו דין הר הבית כמו מקום שבנה בהר הבית ופתוח להר הבית דאין לו דין הר הבית דנחות חד דרגא וכן מקום שנבנה תחת עזרה ופתוח להר הבית דדין הר הבית יש לו) וע"ז פריך ממחילות היכל תוכן חול משמע חול גמור אף שנבנה במקום קודש ומשני בפתוח לחול ולכאורה תמוה וכי לא ידע המקשן לחלק כן לפמש"כ ניחא דס"ד דפתוח להר הבית ואפ"ה קאמר דדין חול יש לו וזהו דקשיא לי' כיון דאם פתוח להר אף שנבנה תחת היכל אפ"ה אין לו דין הר הבית א"כ מינה דיש לנו לומר בנבנה תחת עזרה ופתוח לעזרה דלא יהא לו דין עזרה רק דין הר הבית וע"ז משני בפתוח לחול הכונה לחול גמור חוץ להר הבית אבל בבנוי תחת היכל ופתוח להר הבית באמת דין הר הבית יש לו וכך בפתוח לעזרה דין עזרה יש לו וזהו כדעת הב"ש:
ובהא ניחא דלכאורה יקשה לס"ד דל"א בפתוח להר הבית אייריא רי"ו אפ"ה מחילות לא נתקדשו א"כ יקשה מזבחים דף נ"ח דלפי"ז לא משכחת שחיטה תחת מזבח דאי עשה מחילות תחת מזבח אין קדוש במקום הראוי לשחיטת קדשים וע"כ דגם לס"ד ידע דשאני בבנוי תחת עזרה ופתוח לעזרה ורק ס"ד בבנוי בהר הבית אף שפתוח לעזרה אין קודש ולכן ממילא לא קשה גם קו' התוס' פסחים הנ"ל וכמש"כ הב"ש:
והנה בשעה"מ כ' דהא דעדיף לשכה ממחילה דלשכה הבנוי בעזרה ופתוחה להר הבית דינו כהר הבית אבל בנוי תחת עזרה דהוה מחילה ופתוח להר הבית אז אפי' קדושת הר הבית אין לו ול"נ כמש"כ כיון דנתקדשה עד תהום קדוש בקדושת הר הבית וכמש"כ הב"ש ורק ההבדל בלשכה הבנוי בהר ופתוחה להר דינו כהר אבל מחילה הבנוי' בהר ופתוחה להר אז אין לו דין קדושת הר הבית:
ולפי"ז יש לישב גם סתירת רש"י שהביא בשעה"מ דבדף ס"ז כתב רש"י בפירוש מחילות שתחת עזרה אינו דינו כעזרה ומשמע דעכ"פ דינו כהר הבית ומשמע דעכ"פ דינו כהר הבית אבל בדף פ"ו אייריא במחילה שהולכת תחת בירה דלר"מ מקום יש במקדש שנקרא שמו בירה כדאיתא בריש יומא וא"כ הוא מחילה שבהר הפתוחה להר ובזה א"ש דאפי' דין הר הבית אין לו כמש"כ המפרש ריש תמיד למ"ד מקום יש בהר ובירה שמו ואף דכ' שם המפרש דא"ש גם למ"ד כל מקדש קרוי בירה די"ל כיון שנטמא שם לא הטריחוהו לצאת ולמ"ד זה באמת אין דינו כמו חוץ להר אלא כהר הבית ואפ"ה לא הטריחהו לצאת כיון דעכ"פ אין בו קדושת עזרה אבל אי הוה בקדושת עזרה הוה מטרחינן לצאת ובזה א"ש תוס' יומא שכ' להפרישו למחילות הכונה שבנוי בהר ופתוח להר אז לכו"ע אין לו דין קדושת הר הבית ודו"ק:

ב') והנה בשעה"מ הביא לחקור בנוי בחול ופתוחה לקודש אי ישיבה מותר בתוכו והנה אי ישיבה אסור י"ל היינו דיש חילוק בין מחילות ללשכה דלשכה פתוחה לקודש אסור ובמחילה הפתוחה לקודש ישיבה מותרת והביא דעת הרב בעל דרך הקודש דהבדל יש בין לשכה הפתוחה ולקודש חצי קודש אבל מחילה פתוחה לחול ולקודש ל"ה קודש ותמה עליו מפסחים דאמאי לא פריך ממשנה דמעשר שני דבנוי בקודש ובחול ופתוחה לקודש ולחול אמאי חצי קודש כיון שפתוח לחול ולפמש"כ י"ל דבעל דרך הקודש אייריא בבנוי בהר ופתוח לקודש היינו ג"כ להר בהא סובר דבלשכה חצי קודש אבל במחילה בכהא"ג הכל חול והנה יש לומר עוד חילק אחר בבנוי חצי בקודש וחצי בחול ופתוח לקודש ולחול הא מבואר בדברי רבינו לעיל בלשכת הגזית דאין בה ישיבה רק בחצי שבחול אבל במחילה י"ל דשרי ישיבה ואמנם מדברי רבינו מבואר הבדל שיש בין לשכת למחילה דבלשכה ביאר רבינו בנוי בקודש ופתוח לחול תוכן חול בנוי בחול ופתוח לקודש תוכן קודש ובמחילה כתב פתוח לעזרה קודש להר חול ובשעה"מ כתב דרבינו לא ביאר הא דתנן חול אי דינו כהר הבית או אפ"י קדושת הר הבית אין לו ולפמש"כ מוכח דרבינו סובר דהוה חול גמור דלמה בלשכה לא כתב כמו במחילת בנויות בעזרה ופתוחות להר הבית תוכן חול וע"כ דרק במחילות אמרינן פתוחות להר הבית חול היינו חול גמור דאפ"י בקדושת הר הבית איני אבל בלשכה כתב פתוחות לחול תוכן חול הא אם פתוח להר הבית דינו כהר הבית ואם חוץ להר דינו כחוץ להר ולכן לא כתב פתוח להר תוכן חול דאז הוה משמע דאפ"י בקדושת הר הבית אינו:
והנה בדין ו' כתב רבינו לשכה הי' תחת עזרה פתוחה לע"נ והיינו להר הבית שם לוים נותנים כלי שיר והא בפסחים שם בפירשי דכלי מזבח צריך מקום קדוש וא"כ יקשה כיון דפתוחות לחול הא הוה מחילות שתחת עזרה שאין תוכן קודש אך י"ל דכלי שיר אין לו דין ככלי מזבח ועיין לעיל בפ"ה כתב רבינו מסיבה הולכת תחת המקדש כולו משמע שהי' תחת עזרה אפ"ה בע"ק נכנס לשם ומוכח דאפ"י קדושת הר הבית אין לו ואמנם קשה למה לא כתב מחילות שתחת עזרה ופתוחה לעזרה הוה קודש אפ"י לשחיטה כדמוכח בפסחים דף נ"ח ורבינו כתב דפתוחה לעזרה קודש משמע דשוה מחילה שבנוי בהר למחילה שבנוי בעזרה כיון שפתיח לקודש קדושתן שוה ובג"מ הא לא משמע הכי ואי נאמר שבאמת כונתו כך דפתוחות לעזרה ובאמת גם בנוי בעזרה וא"כ הא דכ' פתוחה להר הכונה ג"כ דבנוי בהר א"כ שוב לא נתפרשה דין של בנוי בחול ופתוחה לקודש או בנוי בקודש ופתוחה לחול וצ"ע:

ג') לשכות הבנויות בקודש וכו' ואם אינן שווין גגותיה חול היו בנויות בחול ופתוחות לקודש וכו' וגגותיהן חול לכל דבר. הנה מדכ' גבי בנויות בחול דתוכן קודש וגגותיהן חול לכל דבר משמע בבנויות בקודש גגותיהן רק חול לאותה קדושה אבל קדושת הר הבית יש להן וכן נראה מפירש"י פסחים דף ס"ז וכן בסוף פ' כ"צ הא דאמר רב גגין ועליות לא נתקדשו כ' דאיני קדוש בקדושות עזרה אבל בשבועות דף י"ז גבי גגין הללו לא נתקדשו אין אוכלין שם קדק"ד ואין שוחטין קדק"ל כ' וה"ה דאין אוכלין דעליות לא נתקדשו מוכח דס"ל דלא נתקדשו בקדושת ירושלים לאכול שם קדק"ל:
והנה לכאורה יש להקשות לפי' רבינו שהוא גם שיטת רש"י דקדוש בקדושת הר הבית א"כ כי פריך התם דתניא גגין הללו אין אוכלין שם קדק"ד ומשני כי קתני קודש לאותן שתי אמות וכו' אמאי לא משני הא דקתני וגגו קודש היינו לאכילת קדשים קלים אע"ג דגגין של ירושלים לא נתקדשו לאכילת קדק"ל גגין של עזרה נתקדשו לאכילת קדק"ל והא דקאמר לא נתקדשו היינו בקדושת עזרה לאכילת קדשי קדשים הנה ראיתי בספר ח"נ שעמד עכ"ז וכ' דאיה"נ דה"מ לשנויי הכי אלא דעדיפא קמשני דיש בהן אחרת שאינה בירושלים:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה