מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ד · הלכה יג
א') ושתי קלונסאות של ארז וכו' וראשי פספסין היו מבדילין. הנה גם בזה קשה כדלעיל הא אין עושין בנין של עץ בעזרה וע"כ לישב ע"ד שכ' הכ"מ בפ"א דאין קבועין בבנין וכן ראיתי בסדר משנה פ"ו מע"ז שתי' כך אולם לדעתי יש לומר דבגגות של עלי' אין איסור דרק בעזרה ובבנינים הסמוכים לה דהכל בכלל אצל מזבח ד' אבל ע"ג למעלה אין בכלל אצל מזבח ד' ואף דבפסחים דף פ"ח משמע דעליות היכל נתקדשו לשחיטת קדשים וכמש"כ המשל"מ פ"ה ממעה"ק שגם דעת רבינו כן אפ"ה אפשר דלא מיקרי אצל מזבח ד' ועמש"כ בפ"ה ממעה"ק:
ב') וראשי פספסין הי' מבדילין בין גג הקודש [לגג] קדהק"ד. ותמה בתויו"ט פ"ד דמידות כיון שכ' רבינו בפ"ז מכהמ"ק דב' פרוכת הי' מבדילין בעלי' וא"כ למה צריך פספסין להבדיל והעלה שם דבפסחים איתא דחמורה עליות קדק"ד שאין נכנסין לשם אלא פעם אחת בשבוע ולכן צריך גם פספסין ולי נראה לישב לפמש"כ לעיל דהי' ב' תקרות זו למעלה זו וביניהם ב' אמות ולפי"ז י"ל דפספסין הי' מבדילין בין קדק"ד להיכל במקום הנקרא בית דילפא דשם ליכא פרוכת באותן ב' אמות דבית דילפא ועמש"כ בפ"ה והנה בבנין שלמה דהי' גם עליות כדמייתא בפסחים קרא דמלכים ויתן ד' לשלמה תבנית הבית ועליותיו וא"כ הי' שם ג"כ פרוכת להבדיל בעליות קדק"ד לעליות ההיכל וכמש"כ לעיל בדין ב' וכן הי' פספסין לפמש"כ דמקומו בבית דילפא והנה בקרא דדה"י כתיב דגובה הבית ק"כ אמה ודעת הרד"ק דקאי אכותל אולם אבל באברבנאל כתב דקאי אגובה כל הבית היכל וקדק"ד עם העליות:
ג') ולולין היו פתוחין בעלי' לבית קדק"ד וכו'. הנה בפסחים דף כ"ו פריך מהכא למ"ד א"א ומכוין אסור והנה קשה לי טובא הא שאני הכא דקרא כתיב ולא יבוא לראות כבלע את הקודש ומתו ומבואר שם במדרש וברמב"ן ובראב"ע דכאשר היו פורקין המשכן פרוכת המסך הזהירה תורה שלא יבואו לראות אחר שנפרק המחיצה שלא יזינו עיניהם מן הארון עשה"ט במדרש שהכהנים פורקין ומורידין הפרוכת לא היו משפילין אותה בב"א כדי שלא יראו הארון אלא משפילין קימעא קימעא עד שיורידהו לכסו את הארון וא"כ מהא"ט גופי' אסור לאומנין ליכנס בלא תיבות כדי שלא יזינו עיניהם מבית קדק"ד שעיקרה הארון ועוד הא דמסיק שם דהוה רק מעלה בעלמא הא איסור תורה נמי יש הן אמת כי רבינו בסהמ"צ כתב דהאי ולא יראו לראות לא בא במנין המצות לדורות הרי דס"ל דלא קאי אמקדש אבל באמת צריך תלמוד למה לא שייך איסור גם בדורות שלא יבואו לראות בבית קדהק"ד ששם הארון ואף דבלא"ה הזהירה תורה אביאה ריקנית אפי' לכה"ג וכש"כ לזר אבל כהא"ג שנכנסין דרך עלי' דל"ה דרך ביאה א"כ ליכא משום ביאה ריקנית אבל משום ולא יבואו לראות כבלע את הקודש שייך שפיר גם בנכנסין דרך עלי' דאין האיסור משום הביאה אלא משום שלא יזונו עיניהם מן הארון וא"כ שפיר שייך איסור זה גם בדורות ובאמת בה"ג מנה אותו בין הלאווין ואולי מהא"ט דסובר דגם לדורות שייך שפיר לאוו זה א"כ קשה מ"פ מהכא למ"ד א"א ומכוין אסור כיון דכאן קרא כתיב ולא יבואו לראות והזנה זו לאו מעלה בעלמא הוא אך י"ל כיון דמשנה זו אזמן בית שני קאי דליכא ארון וכרובים ולכן ל"ה רק מעלה בעלמא דעיקר הלאוו משום הארון אך זה ניחא לדעת בה"ג אבל לרבינו אכתי קשה אמאי לא מנה אותו לאו לדורות דא"ל יען דליכא ארון בבית שני דהא מנה לאו דלא יסירו הבדים מן הארון ע"כ אף דנגנז הארון המצוה לא בטלה וכן קשה מיומא דף כ"ד דמשמע שם דהוה פלוגתא ובה' כהמ"ק בארתי הענין: