מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ד · הלכה ה
א') מן הצפון לדרום מאה אמה וכו'. וראב"ד השיג שלא הי' לאולם רק כותל מזרח והנה בכ"מ הביא דברי רבינו שבפי' המשנה שהכונה בזה שאמרו רחב מלפניו שהי' מטין הבנין מעט צר לצד המערב לכשימשוך לצד המזרח מתרחב כמדות הארי וכמש"כ רבינו לקמן בדין ט' ואולם בתוי"ט הקשה ע"ז דמדקאמר התנא מן הצפון לדרום שבעים ולא קחשוב מאה ע"כ שלא הי' האולם מקיף מכל צד דאל"כ יחשבוהו מאה אמה כמו דחשב ממזרח למערב מאה עם האולם ולדעתי לק"מ כי תנא לישנא דקרא נקט כי גם ביחזקאל כתיב רחב שבעים אמה וארכו תשעים אמה ואח"כ כתיב ומדד אורך הבית מאה אמה רוחב פני הבית מאה אמה הרי שחשב תחילה רוחב שבעים ואח"כ קחשב מאה אמה בין כולו אך לכאורה י"ל דמקרא אין ראי' שהרי גם ארכו קחשב בלא האולם אך לק"מ כי אמת רש"י פי' דארכו תשעים היינו בלא האולם ויצא לו חשבון זה אף כי לא עולה רק פ"ה יען כי חשב מקום מונח ה' אמות פנוי עד כותל בית החליפות עלה החשבון צ' וכמש"כ בתויו"ט אבל פירוש זה דחוק ומה גם לפמש"כ לעיל שרבינו מפרש מקום מונח היינו חומה המפסקת בין התאים א"כ א"א לחשב תשעים בלא האולם כי לא יהי' רק פ"ה (ובתויו"ט הקשה ג"כ א"כ אמאי לא קחשב במשנה ג"כ אורך צ' בלא האולם ותי' יען שלא הי' מקום מונח א"כ ליכא רק פ"ה) ולכן נראה שרבינו מפרש דמניין צ' היינו עם האולם אבל בלא התאים שבמערב והיינו יען דתאים שבמערב לא הי' רחבן רק על פני המערב באורך ל"ב אמה עם הכתלים כרוחב הקדק"ד עם הכתלים וא"כ בצדדים נגד התאים לא הי' נמשך האולם (דאף דהאולם לא הי' ג"כ ע"פ התאים דלא הי' רחב רק עשרים כרחבו של היכל עכ"פ הי' מחובר לו בית החליפות וא"כ התחיל למדוד מבית החליפות עד אחר התאים שבצפון ודרום שהי' כלין בשוה לכותל צפון ודרום מקדק"ד והי' שם מקום פנוי עשרה נגד עובי כותל התא ה' וחלל התא ה' כי זה דכתיב בקרא דהתא רחב ד' היינו התא שבכותל ההיכל דהי' ג"כ חלול לדעת רבינו אבל התא שמצד חוץ רחב חללו ה' וכמש"כ לעיל) ואח"כ מדד מאה אמה דהיינו מאמצע הבית והאולם עם התאים שעל פני שמערב של כותל קדק"ק ועלה מאה אמה (והיינו מטעם זה עצמו שכ' התוי"ט יען שלצד צפון ודרום לא נקרא אולם אף אם הי' חומת האולם נמשכת לשם ששם אולם הונח רק על מה שלפני הבית וזה רק במזרח ורק הקשה דעכ"פ הי' לו לחשבו יען דבלשון שאלה נקרא גם זה אולם ולפמש"כ מוכח מקרא דלא עלה בחשבון אף שבאורך לקחו בחשבון המאה א"כ גם התנא נקט כלישנא דקרא וכל זה בבנין העתיד) אבל בבית שני דהי' התאים ע"פ כל המערב ודרום וצפון סביב א"כ אף נגד אורך התאים הי' מאה ועוד דתנא חשב מאה מאמצע הבנין והתאים של צד מערב בכלל ועוד שבבית שני הי' כותל התאים והתא שש א"כ בלא התאים יהיו פ"ט ולכן לא באה בחשבון צ' בלא התאים רק מאה עם התאים וא"ש הכל (והגם שבפירש מראה יחזקאל כתב דהחשבון צ' משער אולם הוא יען כי התאים התחילו בשוה לכותל אולם הנה כתב זה לדעתו שלא יהי' בית החליפות לבנין העתיד אבל לענינו א"צ לזה כי גם לפירש"י ולאברבנאל שהי' בית חליפות י"ל דחשב צ' מהתחלת בית חליפות שהי' בשוה עם כותל האולם ויתבאר עוד להלן) ודו"ק:
ועתה נבואה להכריח פירושו של רבינו דהאולם הי' נגד כל הצפון ודרום היינו דהי' חומה מקפת כל ההיכל עם התאים והיתה החומה נמשכת מחומת האולם ולכן נקרא הכל אולם בדרך השאלה דהנה בכתובים ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה ופירש"י ויתר המפורשים שהאולם מרחיב מן ההיכל ומן התאים ט"ו אמה לצפון וט"ו לדרום ולא שחלל האולם רחב מחלל ההיכל אלא כי בית חליפות מחובר לאולם מכאן ומכאן ובאברבנאל קלסו אבל לי קשה על פירושם אם כדבריהם שלא קאי על האולם לבדו רק עם בית החליפות א"כ למה דחקו לפרש דקאי על האולם ונמצא דלא הי' רחב מאה רק במקום האולם ולמה לא חשבו מאה עם חצר הפנימית שהי' הכותל מקיף חצר הפנימית דהיינו עזרת ישראל ומדתו מאה כדכתיב בסי' מ"ד החצר מאה אמה והנה נמשכו לפירושם דמידות דהא דחשוב מאה היינו רק במקום האולם שלדעתם לא הי' נמשך חומה ומקום אולם עצמו הי' ארכו מאה אבל כיון שהאולם אין רחב רק עשרים רק עם בית החליפות הוא מאה א"כ שוב נוכל לפרש ברווחא דקאי ארוחב כל החצר הפנימית ולפי"ז לרבינו באמת מפרש הכתובים ומדד רחב מאה דהיינו עם כותלי חצר הפנימית והיינו דהי' שם כותל נמשך מן כותל האולם עד כותל התאים במערב ואין זה כותל העזרה דכותל העזרה הי' נמשך עד לאחר אחורי הכפורת וכותל התאים י"א אמה וביחזקאל נקרא כותל הפנימי עד התאים חצר הפנימית וכותל העזרה נקרא חצר הפנימי שנגד הפנימי והגזירה הבנין היינו התאים והגזירה היינו הקדק"ד והיכל ולפי"ז גם רבינו חשבוהו כי גם התא דקאמר מאה על מאה לא קאי אמקום האולם בלבד אלא שהי' חומה מוקפת ונמשכת מהאולם כמו שיהי' בבנין העתיד חומה לחצר הפנימית נמשך מבית החליפות לצד דרום וצפון כן הי' בבית שני ואף דאין זה אולם בעצמו כיון שנמשך בשוה עם חומת האולם קראו אולם ועולה בחשבון מאה כמו שראהו יחזקאל במראה הנבואה שאחר שמדד רחב ע' מדד רחב מאה עם חומת חצר הפנימית אלא דקשיא לי ממשנה פ"ג דמידות דקאמר דהי' כלונסאות קבועין מכותל של היכל לכותלו של אולם שלא יבעט ומעתה בשלמא אי חומה אחת היתה לכן צריכה סמיכה שלא יבעט אבל אי הי' חומה מקיף א"כ נסמכת בצדה ע"י הכתלים אך י"ל דאפ"ה צריך סמיכה לרוב גובהם וכן משמע לשון הרע"ב יען שלא הי' להם תקרא שיחזק הכתלים וכ"כ בפי' הרא"ש ויש להביא ראי' מהא דאיתא בר"ה דף כ"ה לא יעשה אדם אכסדרה תבנית אולם והקשו בתוס' דאכסדרה ג' מחיצות ורביעית פרוץ במילואה ותי' יען דפתחו רחב הוה כפרוץ במילואו והתינח אי הי' כותלי אולם נמשך סביב א"כ חשוב כאכסדרא שיש דפנות מצדדין ופתוח בצד אחת אבל אי הי' רק חומה אחת א"כ מה דמיון לאכסדרה אך י"ל לפמש"כ תוס' לתרץ לפי שהי' בית החליפות וכותל מפסיק במילואו בפנים א"כ הי' לו מצדדים כתלים שפיר דמי לאכסדרה וראי' לדברי התוס' נראה מפ"א דמידות בית הניצוץ אכסדרה וברע"ב שם (ופלא בתוס' ר"ה כ' וז"ל אעפ"י שהי' לו גפיפי ל' מכאן ול' מכאן כי מה שאמרו במידות דהי' גפופי ט"ו היינו נוסף על רוחב הבית אבל כאן דנחתו להקשות שאין פרוץ במילואו מה קשיא להו מגפיפי שעודף על ההיכל דהי' להם להקשות עדיפא שיש לכל צד גפופי ל' ול"ה פרוץ במילואו והרי דרשא דדריש ולא יעשה אכסדרה תבנית אולם אין דוקא במידת בית שני דקאי נמי אזמן בית ראשון שלא הי' האולם עודף מעל ההיכל והי' רחבו כרוחב ההיכל וכן בבנין העתיד שייך ג"כ האיסור וליכא בהו גפופי ומה הקשו דאטו קרא קאי דוקא אתבנית אולם שבבית שני הא קרא קדריש אכל הזמנים וע"כ דקושיתם דעכ"פ גם בב"ר ועתיד כיון שלא הי' פרוץ במילואו לא דמי לאכסדרא א"כ מה הקשו מגפופי שעודף ט"ו ולא הקשו יען שנשאר גפופי ל'):
ב') אולם לכאורה קשה מגיטין דף נ"ה דמשני דחזיני בפישפוש ופירש"י ב' פשפושין הי' בבית החליפות ותוס' זבחים דף נ"ו הקשו משם אין יכולין לראות ולי נראה דלא קאי אבית החליפות אלא דהנה בפ"ד דמידות איתא כי תא התכונה פתוחה להיכל דנכנס דרך שם ואיתא התם דהי' פתח אחד להיכל ופתח אחד לצד תא שבימינו וכך הי' לכל תא ותא ובתויו"ט חקר אי גם תא שלצד חוץ הי' פתוח לעזרה ומלשון המשנה משמע דלכל תאים הי' ג' פתחים א"כ הי' פתוח לעזרה ומשם הי' יכולין לראות ומעתה בשלמא אי לא הי' שם חומת האולם ניחא אבל אי הי' שם חומת האולם לצד צפון ודרום ע"כ לא יכול לראות מעזרה דמפסיק חומת האולם וא"ל דנכנס לתוך האולם ז"א דאסור ליכנס בין האולם בשעה שמקטיר כה"ג בפנים וכן אין לומר שהי' יכול לראות ע"י פישפוש שבצד מזרח שנכנס לשם הכהן לפתוח ההיכל כמש"כ רבינו להלן ז"א חדא דזה הפישפוש פתוח לצד היכל ואין רואה הכה"ג כשעומד באמצע אצל מזבח וזורק ועוד דגם שם אסור ליכנס כמו בבנין האולם (ובאמת בס' למנצח לדוד הקשה לפירש"י דב' פישפושין שבבית חליפות הוא בין האולם וא"א ליכנס לשם) ואמנם לפי דברינו שחי' פישפושין מן התאים לחוץ א"כ יכול לראות שפיר מעזרה להיכל דרך פישפוש ושם ליכא אולם ורשאי לעמוד שם לראות אבל לרבינו דהי' חומת אולם בצפון ודרום א"כ חומת אולם מפסיק וא"י לראות:
ונראה לתרץ דרבינו מפרש באמת האי בית החליפות היינו כל מה שכנגד בית החליפות כפירש"י בזבחים א"כ כל חומת האולם בצפון ודרום נקרא בית החליפות והי' באמת פתח פתוח שם ומפרש דהא דהי' בית החליפות פתוח כדי שיהא רשאי לשחוט לשם יען דפתוח לאולם (דאולם והיכל חדא קדושה הוא עתוס' זבחים שם) ובעינן פתוח להיכל אלא כיון דהי' ההיכל פתוח דרך התאים לחוץ מסתמא הי' זה כנגד זה ולכן הי' בית החליפות ג"כ פתוח לצד צפון ודרום לעזרה ורואה מאותו פישפוש ההיכל ושפיר יכול לשחוט דחשיב פתח אוה"מ ויכול ג"כ לראות כהן עומד אצל מזבח וזורק:
אך בגמ' בזבחים דקאמר שהי' הפישפוש בקרן זווית ויקשה א"כ איך יכול לראות וצריך לומר שבאמת היינו דסלקא בקשיא בגיטין ולא בתיובתא משום דיש לדחות דא"א לראות כיון דגמ' בזבחים מסיק דפשפוש הי' בקרן זווית א"כ א"א לראות אל ההיכל ודו"ק:
והנה לפירושו של רבינו צ"ל דהפתח הי' בקרן של כותלי האולם אצל הי"א אמה שבין דופני האולם לכותל מערב של עזרה וראב"ד הי' זה בקרן כותלי בית החליפות שארכו ט"ו ורחבו י"א וזה ציורו:
והנה כן יהי' בבנין העתיד דכתיב ביחזקאל סי' מ"א וכן הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית ופתח הצלע למונח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המונח חמש אמות סביב והפסוקים מוקשים מכל צד כי מה ענין הלשכות עשרים שבסי' מ"ב אצל התאים אך לפי דברינו א"ש דהנה הי' בתאים פתח אחד להיכל ופתח אחד לתא שבצפון וכן בתא שבצידו לחבירו עד הכותל שלחוץ וזה הי' ג"כ פתוח לחוץ וכמש"כ לעיל חקירת התויו"ט וכפמש"כ זהו הנקרא בית החליפות דהיינו כפירש"י בזבחים דכל מה שכנגד בית החליפות הוה בית החליפות ויסכים הכתוב הזה למשנה פ"ב דמידות דהי' אחד להיכל דהיינו לצד ימין ואחד לצפון לשמאל וזהו ופתח הצלע למונח פתח אחד דרך הצפון ודרך אחד לדרום וכן פי' באברבנאל והנה בסי' מ"ב נתבאר דלשכות העשרים נתקדשו לאכילת קדק"ד ולשחיטת קדשים בצפון וקשה ע"ז א"כ קו' הגמ' בזבחים הא בעינן אל פתח אוה"מ ונהי דנתקדשו ליכא פתח אוה"מ וע"כ אומר דשם הי' פתח בכותל העזרה נגד פתח התאים שפתחם לחד מהתאים פתוח להיכל כאמור וא"כ איקרי שפיר לפני אוה"מ (ואף דהי' שם עוד כותל המקיף את ההיכל ומתחיל מכותל אולם והולך עד כותל תא מערבי וזה הכותל נקרא בכתיב חצר הפנימי ורבינו קראו כותל אולם כמו שנתבאר לעיל הנה כבר כתבתי לעיל דעכ"פ הי' פתח בכותל זה נגד פתח התאים שלצד חוץ) והנה לפי"ז כן המשך הכתיב ובין הלשכות רחב עשרים ופתח הצלע פתח אחד דרך הצפון והיינו דקמ"ל דלשכות עשרים שהיו כשר לשחיטת קדק"ד הי' נגד פתח הצלע דהיינו התאים שדרך הצפון והדרום וזהו דרך בית החליפות דהכל נקרא בית החליפות יען שהוא נגד בית החליפות שבמקצעות כותל אולם המזרחי וכפירש"י בזבחים:
שוב ראיתי בספר כפתור ופרח שכ' שכותל אולם המזרחי נמשך לצפון ולדרום וזהו בית החליפות רק שיש לדחות דהא לכו"ע עכ"פ נמשך מקצת לצפון ולדרום:
ג') והנה בלח"מ תמה על רבינו שלא הביא כלל דהי' פושפישין בבית החליפות וראיתי במנחת חינוך סי' קמ"א שכ' לתרץ דהש"ס קאי למ"ד אולם והיכל חדא קדושה הוא אבל מפשטות הגמ' משמע דאולם איני מיקרי אוה"מ דלאו חדא קדושה הוא דאי חדא קדושה הוא הי' מתכשר אפי' בדלתות ההיכל נעולות כיון דשער האולם פתוח עיין בעירובין דף ב' דהאולם לא הי' לו דלתיים לכן לא מהני פושפושין באולם את"ד ולדעתי אין זה הכרח דבוודאי כשדלתות ההיכל נעולים לא אהני מה דהאולם פתוח אבל היכיא דדלתות ההיכל פתוחים אז יש לאולם ג"כ קדושת ההיכל כיון דהוא האכסדרה שלפני הבית הוה כבית כמש"כ לעיל דלכן מיקרי אכסדרה ומהני שפיר פישפושין הפתוחים מאולם להכשיר כל העזרה והנה תמהו עוד למה לא הביא רבינו הא דלול קטן הי' אחורי בית הכפורת כדי להכשיר את העזרה כולה (דרבינו לקמן בפ"ו מה' אלו כתב אחורי ההיכל דהיינו אחורי בית הקדק"ד אחורי הכפורת דלא כלח"מ שתמה שלא הביא אחורי בית הכפורת דהא אחורי הקדק"ד בכלל אחורי ההיכל וכמש"כ במנחת חינוך שם) אבל הא דלול הי' שם יש לתמוה שלא הביאו ולדעתי י"ל דבלא"ה תמהו אמאי לא הביא רבינו הא דבעי בש"ס דף נ"ד גובה מהו שיפסיק עבלח"מ והנה בתוס' הקשו דאיך יכול לומר דגובה מפסיק א"כ כנגד המזבח יפסול שהמזבח מפסיק ובפמ"א תי' דדוקא אם גובה אצל הפתח דמעכב כניסה ויציאה ל"ה פתח פתוח אבל חוץ לפתח כמו המזבח שהי' רחוק אין הגובה מפסיק כיון דהפתח פתוח א"כ בלול שהי' מונע הכניסה והיציאה לא מהני כלל כיון דגובה מפסיק וכיון דלא איפשיטא מהא מוכח דלא קיימ"ל כן לכן לא הביא הך דלול וא"ש:
ד') האולם הי' רחב מתוכו י"א אמה. והראב"ד כתב שלא הי' אלא כותל אחד וכ' בס' דרך הקודש ולפי דבריו התאים והמסיבה הי' צרין לצד מערב ורחבין לצד מזרח וזהו דוחק ועמש"כ בתויו"ט ספ"ד דמידות ועוד יש להתבונן דמשמע בפ' איזהו מקומן שכותל האולם הי' יוצא ועודף ט"ו אמות וזהו נקרא אחורי בית החליפות וכו' והיכיא מתוקמא הא דאמרינן שם דפתח להו בקרן זויות אם לא הי' שם כותל לצד צפון ולצד דרום וכו' ובפרק הנזקין פריך דילמא דחזינא בפושפוש פירש"י שהי' לול בבית החליפות וכו' ויש לתמוה שלא זכר שני הפשפשין ועוד יש לתמוה עליו מפ"ק דיומא ומשביעין אותו וכו' ובאותה שעה לא יכול שום אדם לדעת והוא תימא שהרי פירש"י דחזיא בפושפוש או בלול יעו"ש והרב מהרימ"ט כ' וקשיא על דברי הראב"ד בפ' כל גגות אמרינן גבי חצר שנפרצה משתי רוחותיו ומוקמינן בנפרצה והא איכא פתחים הללו כדתנן בפ' המוכר פירות גבי רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו יעוש"ה:
ה') ואמלתריות של מילא ופי' הרעב"י אמלתריות קורות מצויירת ומכויירת ויש להקשות דבעירובין דף ג' איתא מאי אלמתרא ר"ח אמר קיני רב דימי אמר פיסקי דארזא ופירש"י קיני כמין קיני עופות בולטים מתחת האולם למעלה מן הפתח פוסקי דארזא כלונסאות של ארזא ארוכין תחובין בכותל ואיידיא דנפיש משכא דידהו חזי להו אינשי ואיכא הכירא הרי דפליגא בזה בגמ' אולם בריטב"א הובא פי' הר' יונתן דאלמתרא קורה של ארז ארוכה ותחובה בכותל ומצויירת בציורין א"כ לכו"ע הי' בו ציורין וא"ש דהרע"ב יפרש כפי' הר' יונתן וכן נראה לי דעת השו"ע סי' שס"ג שכ' דצריך שיעשה בה ציור וכיור שעל ידי כך הכל מסתכלים בה וכ' בהגר"א שזה כמ"ד כמין קיני ולפמש"כ אתיא כמ"ד פיסקי דארזא דגם לדידי' הי' שם כיור וציור: