אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

א') בית ראשון הי' כותל מבדיל בין הקודש לבין קדה"ק וכו'. הנה בס' שי"צ ביומא הקשה בשם הרב דרך הקודש דהא מסקנת הגמ' דהספק אי כלפנים או כלחוץ ואיך כ' דהספק אי ממידת מ' דהיינו כהיכל או ממדת כ' דהיינו כקדה"ק ולי נראה דדברי רבינו נכונים בגמ' פריך ודילמא לא מהני כולא מהני מ' וחללה קחשוב כותלי לא קחשוב תדע דל"ח כתלים אלא אי כלפנים או כלחוץ ומפרש רבינו דאף דקאמר אלא כלפנים או כלחוץ לא הדר מספק הראשון דיש ספק אי מ"מ או ממדת כ' ורק הוסיף עוד ספק שלא ממידת כ' ולא ממידת מ' אלא אמה יתירה הי' ולכן קחשוב כותלין בפ"ע במס' מידות שהוא בנין בית שני אמה טרקסין ורק שיש ספק רביעי אי הוה אמה יתירה חוץ מכ' ומ' או דינה כלחוץ או כלפנים דהיינו מ"כ ולכן הי' ב' פרוכת ולכן שייך זה הספק ג"כ אי את"ל דהי' ממדת מ' יש ספק אי כלפנים או כלחוץ וע"ז מייתיא קרא וזה ברור וגם הירושלמי שהביא בכ"מ יש לפרש כמש"כ ולפי"ז הא דמייתיא ממשנה דמידות היינו להוכיח דחשו לס' זה שמא אמה מלבד כ' ומ' דהיכל ובזה מיושב קו' מהרש"א שם שהקשה דכיון דבמשנה דמידות מבית שני אייריא איך מייתיא אמשנה זו אבל לפמש"כ לא מייתיא לפשוט ממידות אבית ראשון דהא כותל אמה חוץ מכ' ומ' אלא דמייתיא מדחשבו כל הני כתלים וחשבו גם אמה טרקסין מוכח דחשו לס' זה שמא הי' בבי"ר כותל זה חוץ מכ' ומ' דהיכל כותל אמה אח"ז בא לידי ס' צל"ח החדש ראיתי בחי' על יומא דהקשה ממנ"פ אי הי' בבי"ר פרוכת אחת א"כ נוכל לידע אמה טרקסין אי הוה כלחוץ או כלפנים דאם הוא כלפנים בוודאי הי' הפרוכת לצד חוץ ואי ב' פרוכת הוה מ"פ הגמ' לעיל דף כ"ב ובבי"ר מי הוה פרוכת הא וודאי הוה והעלה דהי' פרוכת אחת דאף דהות חיצונה היתה פרוכת מצפון ועפי"ז כ' לישב דברי רבינו פ"ד מעיוהכ"פ דס"ל דנותן מזרחית צפונית קודם ואני תמה שנעלם ממנו דברי רבינו כאן בה' ביהב"ח דכ' להדיא דפרוכת אחת הי' בבי"ר עכ"פ יצא לנו מדבריו דהא דפריך הגמ' בבי"ר מי הוה פרוכת היינו ב' פרוכת ולענין קושיתו דנדע או כלחוץ כיון שנודע לנו מקום הפרוכת לדעתי י"ל דלא ידעו זאת דהרי לס"ד בגמ' אמה טרקסין הי' ספק אי מקדק"ד או מהיכל והיינו אי קדק"ד החלל רק י"ט אמה או כ' וההיכל הי' חללו רק ל"ט חזינן דשכחו אף דמסתמא הי' ידוע להם אי הי' לצד חוץ או לצד פנים אלא ששכחו ועמש"כ בפ"ב:

ב') אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם. והקשה הכ"מ דבבי"ר לא הי' שם פרוכת כלל ותי' דלמשכן קרי מקדש ראשון ודבריו דחוקים שיקרא למשכן בית ראשון ועוד הנה רבינו בפי' המשנה ביומא דף כ"ב אהא דאיתא שם דהי' מהלך בין הכפורת עד לארון כתב דבבית ראשון לא הי' רק פרוכת אחד ובבית שני לא הי' ארון ועוד דבמשנה איתא דר' יוסי אמר לא הי' שם רק פרוכת אחד א"כ יקשה לדידי' דלא הי' ספק באמה א"כ למה לא הי' כמו במקדש ראשון וא"ל דהטעם כפירש"י דלא הי' אפשר לעשות חומה גובה מ' אמה על רוחב אמה דלא קאי דהא בתוי"ש כ' דצריך ב' טעמים דאף דיש טעם שא"א לעשות חומה מ' אפ"ה צריך לטעם אי כלפנים דאל"ה הי' סגי בפרוכת אחת דאין לחוש אי הי' מוסיפין על קדק"ד או היכל עם זה המקום כיון שעי"ז אין תוספת מקום להרחיב העזרה ועוד יקשה דמייתיא מקרא דוהבדילה הפרוכת דזה קאי ע"כ רק אמשכן ואי גם במקדש סגי בהכי א"כ גם בבית ראשון יעשו פרוכת ולכן נראה דהענין כן דהנה בבית ראשון שהי' חומה אבל במקום הפתח בכניסה הי' ע"כ פרוכת אחת ולכן בבית שני דלא הי' חומה הי' ב' פרוכת על פני כולה וע"ז קאמר ר' יוסי דלא הי' רק פרוכת אחת והיינו כמו בבית ראשון הי' במקום כניסה רק פרוכת אחת א"כ גם בבית שני דלא הי' אפשר בחומה גבוה עשו פרוכת על כל משך רוחב הקדק"ד וזה כונת רבינו בפי' המשנה בבית ראשון לא הי' רק פרוכת אחת והיינו אמקום כניסה בפתח וכן הוא להדיא ביומא דף כ"ד דבית ראשון הי' פרוכת לדביר והיינו לפני הפתח יעו"ש דמסיק בפרוכת דבבי (ואף דמסיק דשתיים היו עפירש"י דבבית שני אייריא ורק נלמד לבי"ר וא"כ י"ל דבבית ראשון פרוכת אחת הי' כנגד הכניסה וכן הוא בתוי"ש להדיא) והא דפריך בדף כ"ב בבי"ר מי הוה פרוכת היינו פרוכת נגד כל רוחב הקדק"ד או דפריך דב' פרוכת מי הוה וראי' מדף נ"ד דקאמר דהי' הבדים בולטים בפרוכת וזה ל"ש כלל בבי"ש דהי' ב' פרוכת דאיך הי' בולטים תוך ב' פרוכת שהי' ביניהם אמה ודוחק לומר דכשהי' מגביה הפרוכת האחת הי' נראה הבליטה (ועוד דבבית שני דלא הי' שם הארון גם הבדים לא הי' שם אע"כ דבבי"ר אייריא) ובזה ניחא מה דהקשה בבה"ז במנחות דף צ"ח דאמאי לא פריך אדמעיקרא בבי"ר הא לא הי' פרוכת די"ל דע"כ פרוכת אחת הי' שם דהא בבי"ש ל"ש לומר שהי' בולט כנ"ל אף אי הי' שם הארון ורק ארב קטינא דס"ל דמגלין להם הפרוכת משמע שניים וע"ז פריך מי הי' שם פרוכת ומשני בפרוכת דבבי של קדק"ד והיכל דלא הי' רשאין ליכנס להיכל (וכ"כ רבינו בפ"ו מכהמ"ק דהי' פרוכת להיכל וכן מצאתי בילקוט פ' תרומה שהי' פרוכת נגד הפתח) ועוד נראה לי ראי' מקרא דכתיב והזה על פני הכפורת ודרוש בת"כ שהי' מכוין נגד קדהק"ד ובמשל"מ פ"ה ממעה"ק כתב דבבי"ר הי' כן ואף דמסיק שגם בבי"ש הי' כן אבל פשיטא דל"ש לומר דקרא אייריא מבי"ש וע"כ דהי' פרוכת בבי"ר כנגד הפתח ובזה א"ש לשון רבינו כאן שהביא קרא דוהבדילה הפרוכת דהרי מוכח מדר' יוסי דקאי גם אבית ראשון וא"כ שפיר כתב רבינו דבבי"ר במקום כניסה הי' פרוכת אחת ובזה ניחא מש"כ רבינו בפ"ד מעיוהכ"פ דרק פרוכת אחת הי' וקשה ממנ"פ בבית ראשון הא לא הי' פרוכת כלל ובבי"ש הא הי' ב' פרוכת אע"כ דבבי"ר הי' פרוכת אחת ובמש"כ יש לישב מה שהקשו תוס' ביומא דף כ"ב למה לא עשו פרוכת עובי אמה ותי' דבעינן מתחילת עוביו יהא קודש והקשו א"כ אמה בבנין בבי"ר נמי ותי' בפרוכת דוקא בעינן דומיא דמשכן ולפמש"כ ניחא בבי"ר הי' נגד הפתח קדק"ד פרוכת אחת ואם החומה כלפנים הי' הפרוכת לצד חוץ ואם כלחוץ הי' פרוכת לצד פנים ומשם מתחילת עובי' מתחיל שפיר קדהק"ד דומיא במשכן:
והנה בבנין העתיד כתיב ביחזקאל ובא לפנימה וימד אל הפתח שתיים אמות ופירש"י דהיינו הכותל המבדיל שבבי"ר ושני הי' אמה טרקסין והי' בבנין העתיד ב' אמות (והיינו ג"כ מהא"ט יען שהי' גובה מ' כמו בבית שני לכן לא יכול לעמוד ברוחב אמה) והפתח שש אמות ורוחב הפתח שבע אמות ורש"י בפירושו נתקשה ולפי ביאורינו יש לפרש דרוחב הפתח יהי' ז' אמות אבל דלתות הפתח לא יהי' רק רוחב שש והי' נשאר אמה אחת ושם יהי' פרוכת אחת כמו במקדש ראשון דלא הי' דלתות רק פרוכת במקום כניסה אבל בבנין העתיד יהי' דלתות דכן כתיב ושתיים דלתות להיכל ולקודש א"כ הי' להם דלתות אבל רק ברוחב שש ואמה אחת יהא פתוח ובאותו מקום יהי' פרוכת והנה ראיתי במראה יחזקאל להר"ם מלבי"ם שכ' לפרש באופן כזה שהי' הדלתות רחב שש רק שהי' עשייתן באופן זה שיהי' ב' דלתות אחד לצד חוץ ואחד לצד פנים רק שהדלת שבחוץ היתה אמה פתוחה ופרוכת עלי' לצד דרום ובדלת של פנים היתה לצד צפון כעין שהי' בבי"ש אחת פרופה לצד צפון ואחת פרופה לצד דרום ולי לא נהירא שנאמר שלא הי' לצד פנים רק דלת אחת וכן לצד חוץ רק נראה יותר נכון כמש"כ דהיינו שבאמצעי הי' פתוח והי' שם פרוכת כמו בבי"ר ועמש"כ בזה בדין ז' בפרקין:
שוב ראיתי בבה"ז במנחות דף צ"ח שהקשה אהא דיומא דבהדיא מוכח דהי' פרוכת בבית ראשון לפני הכפורת והעלה דבאמת הי' גם בבי"ר ב' פרוכת ולדעתי יקשה עליו מדף ד"ד דקאמר דהבדין הי' נראין מבחוץ כמין דדי אשה שבולטין הבדים בפרוכת ואי ב' פרוכת הוה לא הי' ניכר שאין בולטין חוץ לב' הפרוכת ומה שהקשה הבה"ז לפמש"כ ניחא דביומא קאי אפרוכת שעל כל רוחב הקדק"ד וזה לא הי' רק בבית שני אבל בבי"ר הי' פרוכת אחת באמצע בפתח במקום כניסה:

ג') בבית ראשון הי' כותל מבדיל בין הקודש ובין קדשי הקדשים עביו אמה. וכ"כ בפירוש המשנה דפ"ד דמידות וכ' בס' דרך הקודש וקשה דביומא אמרו אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אם כלפנים אם כלחוץ ומסיק אלא קדושתו אי כלפנים או כלחוץ ומוכח להדיא דלא נסתפקו במידה ועוד אם הספק אם העשרים של קודש הקדשים הם עם האמה של כותל מה הועילו חכמים בתקנתן דע"כ חלק מינייהו חלל דידי' חסר אמה הוא ואמאי עביד תרווייהו שלמים אדרבא לא הוו להו למעבד אלא בין הכל ס' אמה וכו' אלא וודאי טעמא דעבוד שתי פרוכת משום שלא היו יכולין לעשות כותל לפי שאין יכול לעמוד וכו' ואם כדברי רבינו מפני הספק עשו כן אין כאן מקום שאלה כלל וכו' והכי מוכחת שמעתתא דקאמר מאי טעמא דרבנן הא וודאי והבדילה הפרוכת כתיב ומה שהביא מרן דברי ירושלמי דקחשוב אמה טרקסין בהדי ספיקות וכו' אפשר לדחות מבפנים ומבחוץ דקאמרי היינו אי כלפנים או כלחוץ ויש לתמוה על הכ"מ שכ' דלבית ראשון לא הי' פרוכת ומהצעת השמועה שכתבנו משמע דבבי' ראשון נמי הוה פרוכת אלא שלא הי' שם אמה טרקסין אבל פרוכת מיהא הוה שוב ראיתי בברכת הזבח שתמה כן עליו והרב מהרמי"ט כ' אמה טרקסין כתב רש"י משם הירושלמי וכן פי' בערוך לשון פנים וחוץ ואמרינן בגמ' במקדש שני הי' אמה טרקסין משמע שהכותל הי' משמש בבית ראשון ונקראת כן מפני שהי' משמשין פנים וחוץ לפי שרחבו של כותל אינה אלא אמה וכו' ובבית שני מקום חלל שבין ב' הפרוכת הי' נקרא כן שאותה אמה לא הכריעו חכמים בקדושתי' אי כלחוץ או כלפנים את"ד וכבר באררו דברי רבינו על נכון:
שוב ראיתי בפירש"י סוטה דף ל"ג במאמר דר' יוסי בג' מקומות נשאו הכהנים הארון שפירש"י וז"ל עד שבנה שלמה את ביהמ"ק ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת ויקשה ג"כ דהא בבית ראשון לא הי' אמה טרקסין רק בבית שני שלא ידעו אי כלפנים או כלחוץ:
אמנם לפמש"כ לעיל ניחא דבמקום כניסה הי' גם בבית ראשון שני פרוכת בתוך האמה טרקסין שנגד הפתח והנה אמת נכון הדבר:

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה