מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ח · הלכה ח
מי שרירו יורד. וכ' הכ"מ דהיינו מה דקתני הזבלגין דלא כרש"י שפי' מעין יורד דמעה (והנה לכאורה פירש"י צ"ע דהיינו צירן דקתני במשנה א"כ מה קאמר בגמ' דרי"ו זבלגין אתי לאשמעינן דהות מומא כיון דקתני במשנה) וכן כ' רבינו להדיא בה' תפלה פט"ו גבי נכ"פ זבלגין היינו מי שרירו יורד על זקנו:
והנה בהאי ענינא קשיא לי דבתענית דף כ"ז פריך אלא מעתה בע"מ ליפסל ומשני אסמכתא והנה בטו"ז סי' קכ"ח כתב דבני אהרן אף בע"מ במשמע ותמה בפמ"ג שזה קו' הגמ' ומשני לה שפיר דהוה רק אסמכתא וכ' בפמ"ג דזה רק לת"ק אבל לר"נ בסוטה דף ל"ח הוה היקש גמור לשרתו ולברך בשמו א"כ ע"כ כסברת הטו"ז ועי"ש וכן נראה מתוס' מנחות דף ק"ט דהוה דאורייתא (רק נתחלף להם מס' תענית למס' סוטה כי ליתא שם) ולפי"ז קשיא לי כיון דבאמת לענין לשרת גם בע"מ דליתא בבהמה מפני שאין שוה בזרעו של אהרן אף דבוודאי בכלל בני אהרן הוה ולכן גם זבלגין פסול דאינו שוה בזרעו של אהרן א"כ למה כשר זבלגין לנכ"פ כדאיתא במגילה דף כ"ד וא"כ נקיש ברכה לשירות מקרא דלשרת ולברך בשמו כיון דהוה היקש גמור וצ"ע:
ולכן נראה לי דלא כטו"ז אלא לכו"ע לא הוקש רק לענין עמידה כמש"כ תוס' במנחות לעמידה הקשתיו וכן נראה מדברי הסמ"ג הביאו בנוב"י סי' ה' וטעמא דמילתא בארתי בפ"ו מכהמ"ק דהא בע"מ אוכל בקדשים לכן הוא ראוי לנכ"פ וכן כ' בק"א פ' ויקרא ע"פ בני אהרן כהנים וכן בפ' אמור דמדרבנן בע"מ דאוכל קדשים וממעטין חלל ועיש"ה: