מעשי למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ז · הלכה ח
א') באיברי הזרע. הנה בה' עבדים פ"ה כתב רבינו המסרס עבדו בביצים או החותך לשונו א"י לחירות שאין מומין שבגלוי וקשה דסותר דבריו שבכאן ובס' לחם יהודה ה' עבדים תי' דלגבי בכור וקדשים ואדם הוה שפיר מומין שבגלוי דכיון דהם באים ע"י שמים מחמת חולי סגי לן בקצת גילוי הנראה לפעמים לעין ולא ממעטינן אלא מה שטמון אבל גבי עבד בעינן שיהא גלוי גמור דתליא מילתא במה שדרך לחבל בו האדם ותשלוט בו חבלתו משא"כ לשון וביצים אין ההכאה וההשחתה שולטת בהם דיש להם מקום שנמלטין מן החבלה ולא שכיח הכאה דידי' שיכהו רבו ותשלוט בו הכאתו דביצים ולשון נמלטין מההכאה דאין עומדין במק"א את"ד:
שוב ראיתי ברדב"ז בלשונות הרמב"ם שכתב ליישב דכיון דבבכורות דרוש לה בכלל ופרט וכלל ומסיק דכל מום רע ריבוי ודרשינן לי' בריבוי ומיעט וריבה ריבה כל מילי ולא ממעט אלא מומין שבחלל הגוף אבל מה שהוא בשטח הגוף מבחוץ אעפ"י שאינו נגלה ממש מרבינן מריבויא:
ב') מי שאין לו אלא ביצה אחד ושני כיסין או שני ביצים בכיס אחד. והנה קשה על דברי רבינו דמנה מום זה שוה באדם ובבהמה וקשה טובא דהרי בפ"ח מבכורות במשנה מנה תנא לו מי שאין לו אלא ביצה אחד במומין שיותר עליהן באדם וכן רבינו בפ"ח מה' אלו מנה במומין המיוחדין באדם מי שאין לו אלא ביצה אחד א"כ משמע דין זה דב' ביצים בכיס אחד ליכא באדם ואף דבבכורות רפ"ח איתא משנה אלו מומין שווין באדם ובבהמה משמע דשווין גם בזה הנה ע"כ לא קאי אביצים רק בגוף הדין דחסר בצים שווין הן אף דמשונים בדין זה דכיסים וא"כ איך כתבו רבינו באדם ובבהמה שווין זה המום דב' ביצים בכיס אחד וכן משמע בתוס' דף מ"ג שרק בבהמה שייך זה דב' כיסים שניכר שיש להם ב' כיסים משא"כ באדם והנה ראיתי שהרי"ק בה' בכורות הרגיש בזה וכתב דבאמת סובר רבינו דגם באדם יש ב' כיסים אעפ"י שנראין כיס אחד יש דופן מפסיק באמצע והרי חמשים מומין אלו באדם ובבהמה עכ"ל נראה שהקשה לו איך שוה באדם ובבהמה ותי' דבאמת שוה אלא דהקשה לו א"כ מה יותר עליהן באדם וצ"ל דאף דשייך מום זה גם באדם הנה שייך יתר עליהן באדם דאף דבאדם ליכא ב' כיסים ממש אפ"ה חסר ביצה אחד הוה מום משא"כ בבהמה בחסר ביצה אחד הטעם דחסר הביצה מן הכיס והכיס זה ריק מביצה וזה ל"ש באדם דאין כאן ריקית בכיס כיון דאין כיס ממש והטעם דאף שיש שם מחיצה הנה כיון שאין ניכר כ"כ א"כ אם חסר ביצה אחד בכיס בצד אחד הוה מומין שבסתר כמש"כ תוס' דף מ"ג דאין ניכר כ"כ וזה רק שייך על חשש זה שבאנו לדין שהכיס אחד ריק מביצה זה אין ניכר כאן שאין ניכר המחיצה אבל אי באנו לדון שחסר ביצה אחד זה ניכר הוה מומין שבגלוי ושייך יתר עליהן באדם שהמום מצד הביצה לא מצד הכיס והיינו דפריך רי"ש דף מ"ד מרוח אשך מבעיא לי' והבן:
והנה בריטב"א הקשה למה בדף ל"ט ל"א לא זו אף זו דהרי בדף מ"ד במשנה דחסר ב' ביצים או ביצה אחד ע"כ לא זו אף זו קתני דשם ל"ש לכאורה לתרץ דכונה ב' ביצים בכיס אחד דל"ש באדם וע"כ לא זו אף זו א"כ גם במשנה דבבהמה מצי לתרץ כן ומנ"ל לפרש דכונה ב' ביצים בכיס אחד ואני תמה עליו א"כ דמפרש משנה זו ג"כ כך א"כ מאי יתר עליהן באדם דקתני וכן מה זה דמנה רבינו בפ"ח אין לו ביצים יתר עליהן באדם וע"כ כמש"כ דמשנה זו באדם לא איירי מחסרון בכיס אף דשייך באדם ג"כ זה כבר כלל במשנה רפ"ח דמומין שווין באדם ובבהמה אבל משנה דחשוב אח"כ באדם ע"כ להוסיף קאתי כמו לרי"ש דמפרש מרוח אשך היכי דנמרח דל"ש בבהמה כן ע"כ לת"ק ג"כ להוסיף בא:
והא דיקשה כקו' הריטב"א א"כ ביצה אחד מום ב' ביצים לא כש"כ ונראה ליישב דדוקא בבהמה דיש לה ב' כיסין ממש א"כ כיון דחסר ביצה אחד מכיס א' מום א"כ כש"כ חסר ב' ביצים מב' כיסים דדל ביצה השני' הרי חסר ביצה אחד מכיס אחד וכיס אחד ריק א"כ כש"כ בב' כיסים ריקים ול"ש לא זו אף זו דהיינו הך ממש אבל באדם דל"ה ב' כיסים ממש שייך שפיר לא זו חסר ב' ביצים מכיס אלא חסר ביצה אחד ג"כ אף דל"ש דהכיס ריק מביצה אחד כיון דאין ניכר שיש מחיצה והוה כמום שבסתר:
ובזה ניחא שיטת התוס' דף מ"ג דסברי דבאדם ל"ש ב' כיסים והקשה הריטב"א א"כ ע"כ דאמרינן לא זו אף זו ולפמש"כ ניחא אולם באמת אין מוכרח דתוס' לא יודו לסברת רבינו דמה שהוכיח מדברי תוס' דכתבו דהא אפי' אין לו ביצים כלל מנא לי' למעוטי ממרוח אשוך והקשה הא בבהמה הכונה אין לו רק כיס אחד וב' ביצים א"כ אי באדם ג"כ הכונה כמו בבהמה אין לו ב' ביצים היינו ב' כיסים א"כ שפיר יש לחלק בין אדם לבהמה דיותר ניכר בבהמה הנה אין הכרח כלל וכתב גי' אחרת אין לו ביצים כלל מיבעיא לי' למעוטי ממרוח אשוך יעוש"ה ולפי"ז נסתרו דבריו ורק כונת תוס' בקושיתם דלת"ק דאין לו ביצים כלל מרוח אשך שפיר ילפינן בבהמה בב' ביצים וכיס אחד או ב' כיסים וביצה אחת:
והנה לכאורה אפשר ליישב מה דהקשו מה יתר עליהן דקתני דהרי בפ"ג מבכורות פסק רבינו כר"ע דבעי מיעוך בבהמה ובאדם לא כתב רבינו מיעוך א"כ היינו יתר עליהן אבל זה דחוק ועוד דגם בבהמה ל"כ רבינו דבעי מיעוך אלא בדיעבד כמש"כ הרי"ק וא"כ כאן באדם ל"ש בדיעבד ולכתחלה אף בבהמה ל"צ מיעוך ובגוף דברי הרי"ק אלו יתבאר אי"ה בחלק ב' בפ"ג מבכורות בטעמא דמילתא דפסק רבינו כר"ע ורמב"ן בה' בכורות פסק כת"ק ויבואר שם: