אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ו · הלכה ט

הלכה ח

ואלו הן היינות הפסולים לגבי המזבח. והנה בב"י או"ח סי' רע"ב תמה על רבינו שלא הזכיר יין חיוריין דפסול לנסכים כדאיתא ב"ב דף צ"ז ובספר שושן עדות פ"ו מעדיות כ' ליישב עפ"י שו"ת תשב"ץ א' סי' פ"ה שכ' וז"ל שלשון חיוריין מוכיח כן מדלא קאמר חיור דחיוריין משמע שנתלבן בגריעות ועיי"ש והעולה מדבריו דחיור משמעותו לבן גמור ומתחילת ברייתו משא"כ חיוריין משמעותו שמתחלה הי' אדום ואח"כ נתלבן ולפי"ז י"ל דהא דרבא פשט לאיסורא דלכתחלה לא יבוא היינו מחמת שנשתנה ללבן אבל בדיעבד כשר ובמנחות איתא דרבא גופי' אמר הך טעמא דאל תרא יין כי יתאדם אליבא דרבי דפוסל יין שנתיישן יותר משנה וא"כ קשיא לי' לרבינו הא רבנן פליגי עלי' דרבי וע"כ לומר דרבנן רק פליגי בב' שנים אבל בישן כמה שנים מודין חכמים דפסול עכ"פ לכתחלה דהיינו חיוריין א"כ ל"ק אמאי לא כ' הך דיין חיוריין דהא באמת העתיקו בפ"ז שכ' ואם הביא יין ישן מכמה שנים כשר רק דיעבד דהיינו יין חיוריין את"ד. [ועמש"כ בפ"ז באופן אחר.]
אמנם מה שלא העתיק רבינו הך דינא דיין חיור ויין כושי כ' בשושן עדות ליישב כיון שבתולדתו כך הוא בזה ל"ש לפסול משום מום כיון שהוא משובח והוא כך בתולדתו וסובר רבינו דהך ברייתא שפוסל יין הכושי ויין הבורק שהוא הלבן בתולדתו אתיא כר"י בפסחים דף ק"ח דצריך שיהא בו טעם ומראה יין אבל להת"ק דפליג עלי' דר"י ס"ל דלא בעינן מראה יין לדידי' באמת כשר יין הבורק שהוא לבן בתולדתו ואפי' לכתחלה וכן ביין הכושי כיון שהם יינות משובחים בטעמים וריחם לא נאמר ופסק רבינו שם כרבנן ממילא ליתא להך ברייתא דהכא ע"כ לא הביא כל זה יעיי"ש.

וכן יין צמוקין. הנה יין צמוקין ראיתי בזה מבוכה בפוסקי' המג"א סי' תר"י סובר צמוקין היינו ע"י שנותנין עליו מים, והוכיח מזה דמים שנפל ליין קודם תסיסה אין מחמץ דתסיסה משנה ובח"צ סי' ק"ס כתב דיין צמוקים היינו בלי מים רק ע"י כבישה תקשה מאי קמ"ל דכשר דס"ד דהו' כמו המעושן והמבושל ופסול קמ"ל דיין צמוקין כשר אבל ע"י תסיסה לא נשתנה ומה דהוכיח המג"א מהא דמי גשמים יורדים בשעה שהם מחוברין על הענבים וכן על השיבלים ואפ"ה קאמר בדף מ' דהו' מ"פ לד' דבשעת חיבור וצמיחה משתנה בודאי בידי שמים ומתהפכים לחלק חטה ויין שאגור בקליפי ענבים עי' מג"א סי' ש"ח סק"א אבל בידי אדם לא מהני.
ולדעתי אי צמוקין הוא בלי מים תלוי באשלי רברבי דהנה בסי' רע"ב מבואר דעת ריא"ף ורבינו דיין צמוקין אם יוצא לחלוחית קצת ע"י כבישה שרי לשרותן במים, ולקדש עליהם והביא ראי' מהא דיין צמוקים כשר לנסכים עריא"ף פ' ערבי פסחים [ראיתי חידוש בטור משמע דריא"ף ורא"ש שווין דבין אם מכמשי בגופניהן ול"ש נצטמקו ע"י חמה אם יש לחלוחית קצת כשמצערין שרי לשרינהו במים ובריב"ש סי' ט' הבין דריא"ף סובר דוקא מכמשי בגופנייהו אבל יבשין בחמה לא] והנה לדעתי זה תלוי בב' פירושים במנחות פ"ו לענין שמן דתנן הגרגרים שנשרו במים שנכבשין פסול, ופירש"י שם חד פי' שנשרו במים ושהו בהן הרבה או שנכבשו, ולחד פירוש זתים שאין מוציאין שמן אלא ע"י שרייה או כבישה, והנה אי הכוונה ע"י כבישה בשמן פסול י"ל דס"ד גם בצמוקין פסול ולכן אשמעינן דכשר אבל אי גם בשמן כשר אי יוצא על ידי כבישה ולא פסול אלא בנשרו במים אם כן המי צמוקים כשר היינו אף על ידי שריי' במים ובתנאי שיצא דבר מעט אבל לפירש"י דבשמן פסול ביוצא ע"י כבישה א"כ י"ל דאשמעינן בצמוקין ביין ביוצא ע"י כבישה כשר כחכ"צ ובתנאי שלא יצטרך מים, ומדברי רבינו משמע כפי' הא' דכתב להלן הגרגרים שנשרו במים או של זתים כבושין הרי דהא כבושין לא קאי אגרגרים אלא אזתים ממש וכן הוא בברייתא דף פ"ו רק איירי בכבושין אבל לא איירי מזתים שנכמשו שצריך כבישה אלא איירי מזתים טובים שנכבשו והיינו כבישה במים ורישא דגרגרים שנשרו היינו זתים כמושין שנשרו במים. ואח"כ רבותא יותר אף זתים שכבשן במים או שלוקין פסול, וא"ל דכוונה זתים כבושין היינו זתים טובים שכבשן במכבש בלא מים פסול דז"א דהרי כל השמנים מוציאין ע"י כתישה בשלמא בזתים רעים בגרגרים דכתב רש"י שפסול ע"י שכבשן ועצרן במכבש דאין הפסול משום העצירה אלא יען שהם זתים רעים ויבישין אבל רבינו דאיירי מזתים גמורים ע"כ הכוונה שנכבשין היינו במים.
ולפי"ז בזתים שנכמשו אבל ביוצא ע"י כבישה ועצירה כשר ולא פסול אלא בכבוש במים וא"כ מינה דצמוקין דכשר היינו דאף ע"י מים רק שיהא לחלוחית קצת אבל יוצא ע"י עצירה יין גמור פשיטא דכשר לנסכים דלא כחכ"צ, דצריך לאשמעינן דל"ד למבושל דהרי בשמן מבושל פסול דהיינו שלוקין וגרגרים יבישין שיוצא ע"י כתישה כשר ומוכח כדברי המג"א והבן.
ולענין מה דמחלק בחכ"צ בין ירד גשמים על שיבלים דבי"ש לדעתי גם תסיסה מקרי בי"ש דזה בטבע, אך ממג"א נראה שגם ע"י בישול סובר דנשתנה ע"ז יש להשיב כדברי החכ"צ דדוקא בי"ש, ולענין מה דהביא ראי' משיבלים הנה לכאורה י"ל אגב מדלייהו לא בלעי וכעין שכתב המעיל צדקה סי' תר"ז אבל באמת בארתי בגליון המג"א זה כמה שנים דכשיש עוקצין למעלה כדרך גידולן מתעכב שם הגשמים ובלעי ועי' בגליון מג"א בסי' תר"ב ותר"ז מש"כ מזה הערות נכונות.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה