מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין
פרק ו · הלכה א
כשם שמצוה להיות כל קרבן תמים וכו' הנסכים יהי' תמימים. וכ' הכ"מ שכן מוכח במנחות דרק פליגי ביין שעלה בו קמחין אי הו' תמימים אבל כ"ע דבעי תמימים וקשה לי דרבינו כתב כשם שמצוה שכל קרבן יהי' תמים ובקרבן גופי' תליא בפלוגתא אי תמים הוא מ"ע ורבינו בפ"א כתב דמ"ע שיהא תמים דכ' תמים יהי' וכ' הכ"מ שהוא בספרא ובאמת בגמ' בכורות מוכח דפליגי בהאי אי תמים יהי' אתי למ"ע דלמ"ד דדריש תמים כל מום לא יהי' בו א"כ תמים אין מיותר דאתי לומר דרק אם תמים יהי' לרצון אז איכא לאו דלא יתן בו ורק למ"ד דפליג וס"ל דבבע"מ ג"כ לקי משום מום לא יהי' בו שלא יתן בו מום א"כ תמים יהי' לרצון מיותר ע"כ אתי למ"ע א"כ בקרבן גופי' הא דהוי מ"ע תליא בפלוגתא ולאו כ"ע מודין בו.
ולא סולת שהתליעה. הנה בענין חיטים מתולעים כתב בשיורי כנה"ג דיש לחוש דע"י הרוק שבפיהם של התולעים מחמץ ובברכי יוסף סי' תנ"ג הביא שחלקו עליו מגמרא דמנחות דחיטים מתולעים פסולים רק למנחות אבל לא מחשש חימוץ ועיי' שדי חמד ה' חמץ ומצה סי' י"א ח"ג ועיי' חי' סי' תס"ו סק"ט שכ' דאף לדעת כנה"ג דאוסר בחיטין מתולעים מודה בקמח מתולעים דלא דמי לחיטים שהם גוף אחד ומכח חוזק הנשיכה חיישינן שנשאר איזה ליחות בהחטה מה שאין כן בקמח.
והנה בנובי"ת הביא דעת השואל דמאי דאמרינן גבי חיטין שירדו בעבים אי למנחות אמאי לא והא מתחמצין מהמטר אלא דקאי אתודה והמחבר הגאון ז"ל כ' דאין זה מוכרח דהרי לפירש"י שנבלעו חיטים ממי אקינוס י"ל שהי' החיטין תוך מרצופים ולא נתחמצו ולתוס' שירדו דרך נס א"כ מי זה שאמר שירדו עם מטר שמא ירדו רק חיטים לבד ובשדי חמד מערכת חמץ כ' בדבר היורד מן השמים ל"ש חימוץ אף דרואין שנתחמץ ל"ה חימוץ אלא סירחון דאין בו כח חימוץ.