אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ה · הלכה ג

הלכה ב

אבל אתה מעלה לשם עצים וכו'. הנה בכ"מ העלה דדוקא במפרש לשם עצים אבל בסתם חייב והלח"מ העלה דבפ"ע גם בסתם פטור רק עם קרבן חייב בסתם ובספר מנ"ח קי"ט הקשה כיון דקבל עליו התראה אמאי יהי' פטור בסתם אך הנה כבר העלתי בפ"א מ"ה אלו דזה תליא בשיטת רש"י ותוס' דלפירוש התוס' אמרינן כיון דקבל התראה לא מצינן לתלות דכונתו רק לדמים א"כ ה"נ כיון דקבל התראה לא נוכל לתלות דכונתו לשם עצים אבל לפירוש רש"י אף דקבל התראה מצינן לתלות דכונתו לדמים ומשטה בי' ה"נ מצינן לתלות לשם עצים כיון דשאור ודבש לאו בר הקרבה הוא, אך הדבר ניחא דהנה כבר כתבתי לעיל דדברי התוס' צריכא תלמוד דגם לדבריהם קשיא הא קבל התראה אך הנה בשמ"ק כתב לפרש אבל בע"מ מעיקרא כלומר קדם מומו להקדישו דיקלא בעלמא הוא ולא חל עליהן קדושה דהו' כשחט חולין בעזרה דאינו אלא מדרבנן עכ"ל ולפי דבריו נראה לי לפרש דהיינו דקאמר דיקלא בעלמא א"כ הו' כמו מקריב לשם עצים [וע"כ אפי' מדרבנן ליכא משום איסור חולין בעזרה] ולכן אפי' בסתמא ג"כ אמרינן דלשם עצים מקריב אף דמקבל התראה דהא קושטא הוא דהו' חולין בעזרה דהא לא חלה הקדושה כלל א"כ אין כאן התראה כלל א"כ ה"נ אמרינן אפי' סתמא לשם עצים קמכוין דהא לא חזיא למזבח והו' חולין בעזרה ע"כ כונתו לשם עצים ולכן לא שייך לומר הא קבל התראה דמאי הו' הא כיון דלא חלה הקדושה קושטא הוא דהו' חולין בעזרה והתראתו לאו התראה.
ונראה לי בטעמא דמילתא דהזהירה התורה הקדושה כל דבש לא תקטירו עפ"י מש"כ בשו"ת הלכות קטנות סי' רי"ח שבקנה סיקאר שמביאין ממצרים קרוב לשורשו הוא מלוח וכל דבר המעמיד נקרא ברית מלח עולם וכתב וא"ת האיך ימלך הקרבן בציקאר והתורה אמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו אני אומר דבודאי אין רשאי למלוח בציקאר דכתיב לא תקטירו ובזה אנו מבינים מה דאמרה תורה כל דבש לא תקטירו כיון דמצוה למלוח משום ברית מלח עולם ע"כ הוא דמיני דבש דה"נ מלח מתוק ג"כ רשאין למלוח כיון שאין זה דבר המעמיד קמ"ל קרא דלא תקטירו.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה