אור ברסלב

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי ישעיהו זילברשטיין

פרק ב · הלכה א

פרק ב

כל המומין הפוסלין באדם וכו'. והנה לעיל בפ"ו מה' באהמ"ק דין ג' כ' אחד נולד כך וכן כ' בת"כ בפ' שופטים מנין נולד בע"מ ת"ל כל מום וכל הפוסל באדם פוסל בבהמה כמש"כ רבינו כאן א"כ גם בנולד בע"מ כך וכ"כ בספרי פ' שופטים אשר יהי' בו מום רע לרבות נולד כך והנה כהא"ג דריש בפ' ראה על פסוק כל דבר רע לרבות נולד בע"מ ולדעתי יש להוכיח כך מבכורות דף י"ד דקאמר ר"א השוחט בע"מ מעיקרא בבמת יחיד לוקה על לא תזבח שור ושה אשר יהי' בו מום כל דבר רע ופריך ואימא לבכור דהו"א כיון דקדוש מיקרב נמי קרבה ומשני כתיב פסח ועור ולכאורה יפלא הא מקרא דלא תזבח יליף בספרי אפי' נולד כך וא"כ אכתי בבכור שקדושתו מרחם הוא דקרב בנולד כך וזהו לא מוכח מקרא מפסח ועור וא"כ לכן כתיב לא תזבח שור ושה דזהו מסתמא אפי' בנולד כך וא"כ נוקי עדיין לבכור ולאשמעינן אף בנולד בע"מ כדדרשינן בספרי באמת דחייב אף בנולד כך, אך י"ל דכיון דבבכור כתיב פסח ועור כל דבר רע ומרבה מינה ג"כ נולד כך א"כ ל"צ האי לא תזבח כל מום רע לבכור שנולד כך והא דמשני פסח ועור כתיב י"ל דסמיך אכל דבר רע דכתיב בסיפי' דקרא ואולם לפמש"כ להלן דפסח היינו נולד כך א"ש בפשיטות דמשני דמפסח מוכח בכור שנולד בע"מ ג"כ פסול ובזה ניחא מה שהקשתי שם והבן.
ומכאן אני תמה טובא על פירש"י תמורה דף ז' דמקשה שם בע"מ מעיקרא מניין ופירש"י בנולד בע"מ מנ"ל דחייב דהא בודאי הקדישה והקריבה להקריב ויפלא דבספרי מוכח אדרבא דדריש מלא תזבח כל דבר רע אף נולד בע"מ בשלמא מהא דדריש מכל מום רע דכתיב בבכור נולד כך לא קשה דבכור שאני דקדושתו מרחם אבל מהאי דלא תזבח דדריש לשאר מומין שבבהמה דהיינו למום עובר כמש"כ רבינו בפ"א מאימז"ב ודרש ג"כ אף הנולד כך מוכח דאדרבה עדיף בנולד כך וצע"ג ולכאורה י"ל דספרי מצי איירי בוולדות קדשים במעי אמן קדושים אגב אמן א"כ הו"א בנולד בע"מ קדוש עדיף אבל להקדיש בנולד בע"מ לא מהני ז"א דהרי בבכורות שם פריך אהאי לא תזבח ואימא לוולדות קדשים שנולד בע"מ דהו"א דקרב ומשני מתדרי"ש נפקא וא"כ ע"כ קרא דכל דבר רע אתי לנולד בע"מ והקדישו דג"כ פסול א"כ זה היפך פירש"י דתמורה וצע"ג ואולי י"ל כיון דקרא זה איירי בבע"מ עובר לכן הו"א דקרב בנולד כך אבל זה דחוק מאוד בשלמא לפי' תוס' שם דכונה בע"מ מעיקרא אינו נולד כך רק אקדם הקדישו למומן דעובר אהקרבה אבל בנולד כך לא ס"ד כלל דמיגרע גרע ניחא אבל פירש"י צע"ג, לפמש"כ ניחא לי מה דהקשה בשמ"ק בבכורות דהא מלא תזבח לא ידעינן רק הקדיש ואח"כ נולד מום אבל מנ"ל לר"א אף בבע"מ מעיקרא דחייב בבמות יחיד דדיקלא בעלמא הוא ותי' כיון דלקי ה' שמות בבע"מ מעיקרא ע"כ חל הקדש א"כ ה"ה במות יחיד ולא דיקלא בעלמא הוא ולפמש"כ ניחא דהרי בספרי דריש מלא תזבח שור אשר יהי' בו מום כל דבר רע אפי' נולד בע"מ א"כ הרי אף בבע"מ מעיקרא לקי אך לכאורה יקשה להיפך דילמא דוקא בנולד כך אבל בנעשה בע"מ אחר שנולד והקדישו מנ"ל דחייב בבמות יחיד י"ל דזה דריש בספרי מאשר יהי' בו מום וא"ל בהקדישה ואח"כ נעשה בע"מ דזה כבר ידעינן מלא תקריבו דכתיב בפ' אמור אך י"ל דהרי קרא זה לבע"מ עובר וא"כ י"ל רק בע"מ עובר שקדם הקדישן אבל נעשה בע"מ ואח"כ הקדישו לא לקי בבמות יחיד ולכך נראה לישב ע"ד שכ' השטמ"ק ליישב קו' שלו כיון דעובר משום ה' שמות ע"כ דקא"ש א"כ ה"ה בבמות יחיד עובר.

תוכן העניינים

מעשי למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה